רחל יקרה ואהובה

חזרתי מביתך אותו פתחת לכל החברה ממכבי הצעירים שבאו לשמוע על מנש ושמעו גם על אמנון.

ואני מסתכלת עלייך. לפני כמעט עשור שכלת את בנך האהוב מנשה. מספר שנים לאחר מכן איבדת את אמנון בעלך היקר שמת מצער על מות בנו האהוב שנלחם באחד הקרבות הקשים שידע צה”ל.

ושמעתי היום ביחד עם הצעירים את סיפורי הגבורה. וגם את אהבתו האינסופית של אמנון ז”ל שלא יכל להכיל את הצער עוד.

וראיתי אותך מדברת, מסבירה, מחייכת ואוהבת. מה אפשר לומר לאשה גבורה מדהימה שכמוך שאיבדה בעל ובן ואת בקושי בת 40 היית.

גיבורה את. מדהימה וטובה. ותמיד דואגת לכולם ולא שוכחת אף אחד.

ואני כל כך מצטערת שלא זכיתי להכיר את מנשה. אחרי כל מה ששמעתי היום עליו מחבריו שבאו לאזכרה הבנתי ביתר שאת את גודל האבדה.

יהי זכרם ברוך.

ואף אחד לא יודע מה עובר על אם ששכלה את בנה וזמן מה לאחר מכן התאלמנה מבעלה.

המשכת עם כל הקושי הנורא והכאב הבלתי נסבל לגדל את הילדים ולהחזיק בית חם לתפארת.

מחבקת אותך ואת כל בני משפחתך
שרק תמשיכי לחייך
שלך.
אירית מרק