בכנס בו השתתפתי לפני זמן לא רב, פגשתי קבוצת אנשי הי-טק ששוחחו ביניהם על מצב החינוך בארץ, על שביעות הרצון שלהם מההתנדבות בסיוע לימודי לקבוצת תלמידים וכו’. הכל היה נהדר ומבטיח עד הרגע שבו החלו לדבר על הצורך בקיצוץ בחופשת עובדי ההוראה בארץ. כמה מהם טענו שעובדי הוראה נהנים מחופשה ארוכה מידי במהלך שנת למודים דבר שהופך לנטל על ההורים בחיפוש מסגרות אחרות לילדים. הדבר שאליו לא התייחסו כלל היה סדר היום של עובדות ההוראה, והדרישות הנוספות שמעבר לכך, והצורך שלהן בחופשות הללו. כמובן שלא יכולתי שלא להגיב לכך, במיוחד כמי שחיה ונושמת את המערכת הזאת מנקודת מבט של הן של מורה והן של מי שמטפלת בפניות של מורות וגננות, מטעם סיעת נחל בהסתדרות המורים.

עובדות ההוראה מגיעות לבית הספר או לגן מידי יום ומלמדות לפי מערכת השעות שנקבעת עבורן בתחילתה של כל שנה. לצד החומר הלימודי השוטף, מתקבלות ונלמדות תוכניות העשרה ערכיות ומעשירות, שללא ספק מאפשרות חווית למידה מסוג אחר, אבל, המורות הן הנושאות באחריות להטמעת כל התכניות הללו ולשם כך מקדישות מזמנן הפרטי לצורך השתתפות בהשתלמויות וביצוע המטלות.
עבודתן מתחילה ומסתיימת בשעות הערב המאוחרות, כאשר הן עצמן נאלצות למצוא מסגרות בתשלום נוסף לילדיהן, ללא תגמול של המערכת על עבודתן הנוספת. במהלך יום לימודים, נאבקות המורות על הקשב של התלמידים, על הבנת הצרכים וההתאמות האישיות של כל תלמיד ותלמידה כדי שיגיעו למימוש יכולתם הלימודית ומיצוי של רמת הישגים אישית מיטבית.

שאלתם כמה תלמידים יש לכל מורה? אז אענה לשאלה המתבקשת שטרם נשאלה, כל מורה מלמדת כ-150 תלמידים ביום ולעיתים יותר.
ובערב…., כשסוף סוף יושבת האם והרעיה עם המשפחה לארוחת ערב, הטלפון מצלצל בעקשנות, והיא נאלצת לבחור בין שיחת הטלפון ולבין ארוחת הערב המשפחתית. מצידו השני של הטלפון הורה או תלמיד/ה, שמבקש/ת לדעת מה היו בכתה ומה היו שיעורי הבית, או פונה בבקשה מיוחדת כזאת או אחרת.

ושרק תהיו בעניינים גם לגבי השכר, מורה מתחילה במשרה מלאה במערכת עם תואר ראשון מקבלת 5,805.65 שקלים. נכון, ו- 65 אגורות. מורה מתחילה עם תואר שני מקבלת 6,085.93 שקלים. נכון ו- 93 אגורות. היא תמשיך לקבל את השכר הזה 30 חודשים לפחות – שנתיים וחצי.

ואחזקת רכב ? – אין, יש מנוי חופשי חודשי על סך 149 שקלים בחודש, כל השאר על חשבוננו.
תשמעי, אמר לי אחד החברים, צר לי לשמוע על כך. אני מניח שמרביתכם מגיעים עם רכב.

אני מבין ושומע את המצוקה שלכם ואני יודע שיש המון בעיות באיגוד המקצועי שלכם, כך שאין מי שיגן על זכויותיכם. ליבי איתכם ואני מוכן לסייע בכל מה שצריך.

חייב לשתף אותך במשהו אישי כאשת חינוך. אני אב לשלושה בנים ובת בגילאי בית ספר יסודי, חטיבה ותיכון. קשה לי מאד לתקשר איתם. הם שקועים בחדר שלהם עם הטלפון הנייד שצמוד אליהם כל הזמן, כאילו היה זה חלק בלתי נפרד מכף ידם, ואני שואל את עצמי מה קורה בבית הספר ? איך צוות החינוך בבית הספר מתמודד עם התופעה הזאת. אגב, כשמגיעים אליהם חברים, הצלילים של הניידים מגוונים עוד יותר.

למרות הכל, אני לא נשבר ושואל אותם מה קורה בבית הספר, איך מסתדרים עם שיעורי הבית והמבחנים. אני מרגיש ורואה שהם ממש שקועים בפייסבוק לייב, צופים ומורידים סרטונים, כותבים ולא נחים לרגע !

אתם באמת עובדים קשה – אמר תוך שהוא נאנח עמוקות. מישהו חייב להתעורר ולעשות משהו כדי שכוח עבודה איכותי יגיע למערכת וגם יוכל להתפרנס בכבוד. החופשים מגיעים לכם גם כדי להתרענן אבל זה מכעיס את ההורים העובדים, שצריכים לדאוג למסגרת אחרת.