המועמד לתפקיד סגן ראש העיר, עו”ד נוה גור, הוציא נייר עמדה לפעיליו ובו התאונן כי מיד לאחר שסיעתו הצביעה בעד התקציב (‘התקציב כבר היה מוכן ולא היה לנו זמן לשנותו’) החלו “שוב” שמועות אודותיו שכל אשר הוא חפץ בו זה סגנות בשכר. אלא שבפעם האחרונה שנסובו “שמועות”, אודותיו, הן היו סביב חבירתו לחי אדיב – גם אותן הכחיש אז גור
המועמד לתפקיד סגן ראש העיר, עו"ד נוה גור, הצליח אמנם יפה מאוד בבחירות – שלושה מנדטים הוא קיבל לאחר חבירתו לבנות "יש עתיד" שרונה הרשקו ועדי ברמוחה.

אז מעניינת מאוד השאלה מדוע על מכתבים שמוציא גור לאלפי בוחריהם, הוא חותם לבד? רק בשמו? זאת למרות שכל המכתב רצוף "עשינו, באנו, היינו, חתמנו, אכלנו וכדומה…\\\

והנה המכתב שיצא בסופהשבוע לאלפי בוחריהם במייל בשלמותו:

"אם קל לך – סימן שאתה בירידה. רק כשאתה בעלייה, אתה מרגיש את האתגר האמיתי", אמרה לי אחת הפעילות המרכזיות שלנו. חייכתי. השבוע אישרה מועצת העיר את התקציב ואת צו הארנונה. "היום זה המבחן שלכם", אמר לי אחד האנשים שישב באולם, כשנכנסתי, טרם החלה הישיבה.
"אנחנו כל יום במבחן", עניתי לו. "הם לא יאהבו את התקציב הזה", חשבתי. למה? 
כי איש מחברי הקואליציה, גם לא ראש העירייה, אוהב להעלות ארנונה. וודאי לא בתקופה זו.
גם אם 3.66% מן העלייה, הם בכלל תוצר של החלטת ממשלה. 
גם אם הארנונה לעסקים פה היא מהנמוכה באזור.
גם אם בערים רבות מעלים ארנונה או גם אם 3 שנים, לא הועלתה פה בעיר ארנונה.
 גם אם את מחיר עליית יוקר המחייה, החשמל או העלאת שכר עובדי הקבלן שהמדינה החליטה להעלות – העירייה (ובעצם זה אנחנו) – נאלצת לשלם.
חשבתי לא מעט על אלה, שאותם כל זה לא מעניין. אלה, שעבורם – העלאת ארנונה – היא נטל כלכלי לא פשוט, שאולי אף מביא לשינוי בחייהם. כל זה לא מעניין. והם צודקים.
וחשבתי גם על אלה, שאולי העלאת הארנונה איננה משנה את חייהם, אבל כרגע גם הם אוהבים את התקציב ואותנו פחות. גם אותם אני מבין. וזה לא משנה, שיש לנו אחריות ציבורית עבורם.
אגב, אני טוען, שביחס לאלה, השאלה המרכזית איננה העלאת הארנונה. הם מכבדים העלאה כזו, אם ידעו, באופן וודאי, שהכסף משרת את האינטרסים שלהם, את סדרי העדיפויות שלהם, את הילדים שלהם, החינוך, המתנ"ס, הסייעת הנוספת בגן או התאורה בגינה הציבורית, ואם ידעו – שלא הייתה דרך אחרת.
ולנו יש תפקיד. כלפי אלה וכלפי אלה.
מיד אחרי ההצבעה החלו השמועות הרגילות לרוץ. אלה השמועות, שתמיד נאמרות בדציבלים גבוהים – כאילו זה מה שיתן להן אחיזה למציאות או בסיס כלשהו לתקציב – ופוליטיקאים, עיתונאים ועסקנים, חיים עבור רגעים אלה כל חייהם: "הוא מצביע בעד התקציב, כדי לקבל את תפקיד סגן ראש העירייה"… "הם שכחו את הבוחרים שלהם"… "הם מצביעים בעד התקציב, כי רק ככה יממשו את ההסכם הקואליציוני איתם"… ועוד, ועוד.

הקונספירציות האלה – את כולן אני מכיר. אבל האמת הפעם דווקא פשוטה. כי לא באנו לחפש תפקידים, שכר או תאורת עיתונאים.
כי לא באנו לדבר, אלא באנו לעשות. זו האמת שליוותה אותנו ומלווה אותנו לאורך כל הדרך. 
כי לא באנו לקואליציה עם חשש שלא יקיימו הסכם זה או אחר. מי שחושש מאי קיום הסכמים -לא יכול לקום בבוקר לעבוד.
ואנחנו באנו לעבוד. התקציב הזה הוא אחת המשימות שלנו לשנה הקרובה.
לראות שכבר השנה הוא ישרת את האינטרס הציבורי, ואם ישנם מקומות שבהם הוא איננו כזה – להעביר את הכספים למקומות אחרים. כבר השנה. לראות כיצד מגדילים את מקורות ההכנסה לעיר הזו. לקבוע סדרי עדיפויות חדשים משותפים בתקציב הבא. לראות שהתקציב יהפוך לשקוף יותר עבור הציבור, ובהמשך – שהציבור יהיה שותף לו ממש. 
יש לנו משימה ללמוד. ואת התקציב הזה, שהוכן במשך שנה שלימה – לא באנו לשנות. 
רק אחרי שנלמד, נוכל לשכנע את המערכת, לעשות שינוי במקומות הנדרשים (ויש כאלה), ולשמור על המקומות שאסור לגעת בהם (ויש גם כאלה). 
ביל קלינטון, לאחר שנבחר, הודיע שב- 100 הימים הראשונים הוא מתכוון רק ללמוד. לא לעשות שום שינוי. ועד אז… הציבור ימתין קלות. הוא ידע על מה הוא מדבר. 
קיימת הפעם קואליציה אחרת, שמסוגלת ללמוד מהר, להוביל ולהכיל שינויים בעתיד. גם חברי המועצה הוותיקים (תוכלו לזהות אותם לפי רמת הדציבלים), שממשיכים לצעוק בשפה של פעם – מתחילים להבין את השפה החדשה.
בשבועיים האחרונים הספקנו עוד כמה דברים.
הספקנו לארח את יו"ר מפלגת "יש עתיד" ושר האוצר, יאיר לפיד, במפגש ראשון שלו עם הציבור, מאז מערכת הבחירות הארציות, דווקא כאן, בהוד השרון. לא סתם הוא בא לכאן ראשון.
והספקתי לפגוש את חבורת הפעילים המרכזיים שלנו, שאחת לחודש נפגשת, כדי לדבר ולחשוב יחד, וגם כדי להיערך למפגש שיתוף הציבור הראשון שלנו, שנקיים בסוף החודש, יחד עם כולכם. תבואו. תבואו. להיות חלק ממה שקורה בעיר הזו.  אני יודע, אני יודע. וודאי לא קל לכם עם החיים העמוסים האלה. 
אבל יש לנו אתגר משותף. ואם קל לכם, זה סימן ש…. אתם בירידה. 
אתכם תמיד, נוה. 

עדי ברמוחה

שרונה הרשקו

לצפייה בעימות בין אביבה גוטרמן ונדב דואני לבין סיעת דרך העיר כנסו והביטו

new.livestream.com/sconnect/hod-hasharon