רומן חדש ומומלץ של עינת דנון, תושבת רעננה: “ילדה של אחרים”

רומן שבבסיסו אמת מוחלטת: זוג מכרים שלהם, שאיתם היו מיודדים ברי-לוקיישן בקנדה, הודיע להם שאם ימותו באופן פתאומי, עינת ובעלה רשומים כאפוטרופוסים של ילדתם

עינת הייתה המומה, הרי הם רק ידידים. אבל הרומן הזה מציף כמה שאלות מעניינות על מי תרצו באמת שיגדל את הילדים שלכם במקרה של מוות פתאומי? מה תעשו אם יום אחד יודיעו לכם שאתם צריכים לצרף למשפחה ילדה שאתם לא מכירים? האם נכון יותר להשאיר אותה בסביבה הטבעית שלה או לקחת אותה לביתכם ובין לבין עולות סוגיות חשובות מעולם הנישואים, הנאמנות והמשפחה.

עינת דנון, בעלה ושני ילדיהם חיו בקנדה במסגרת רי-לוקיישן. הם התיידדו שם עם זוג ישראלים הורים לילדה שהחליטו לנסות לחיות בחו"ל.

הם נפגשו מדי פעם לארוחות, לטיולים או למפגשי קהילה אבל דבר לא הכין אותם לאותה ארוחת ערב בה הפילו עליהם בני הזוג את הפצצה: הם היו באותו בוקר אצל עורך-דין וכתבו צוואה שבה ביקשו שבמקרה של מוות של שניהם, הילדה שלהם תעבור לעינת ובעלה. עינת ובעלה היו המומים, מדובר בחברות שנוצרה על רקע זמן ומקום ופתאום הם אמורים לגדל ילדה שהם לא ממש מכירים?
וכך נשארה הצוואה עד היום (ולהורים שלום…)

החוויה הזו הדהדה בעינת ונרקמה לרומן סוחף ומעורר שאלות ושמו "ילדה של אחרים". איך מגדלים ילדה שאתה בכלל לא מכיר? מדוע החליטו שהילדה תגדל אצל מכרים ולא אצל בני משפחה? ומהי נאמנות אמיתית?

יעל, גיבורת הרומן, שפותחת בוקר אחד את הדלת לעורכת דין וילדה שאותה היא לא מכירה מבינה שחייה משתנים בהרף עין. לא משלימה עם הגזרה, היא חוזרת עם הילדה לקנדה ומחפשת לה שם משפחה מאמצת.

החיפוש חושף תשובות לשאלות שכלל לא שאלה על הורות ועל זוגיות ועל שבירותם של החיים. והיא כותבת על כל אלה במבט מפוכח וגם מרגש.

עינת דנון (48) היא אשת שיווק ופרסומאית שעבדה בניהול לקוחות במשרדי פרסום מובילים.
היא ומשפחתה התגוררו בקנדה, בטורונטו ובוונקובר במשך 13 שנים, לסירוגין, שם עבדה כמנהלת תקשורת שיווקית של חברה בינלאומית והייתה אחראית על אזור קנדה וצפון אמריקה.

כיום היא עוסקת בפרסום וכתיבת תוכן ומשמשת יו"ר של קבוצת BNI הרצליה פיתוח. היא מתגוררת ברעננה, נשואה לבעל אחד, אם לשני בנים ולחתול ג’ינג’י.

תגובות