התערוכה 200/50 מכילה ציורים במידות 200/50 ס”מ. הציורים מכסים את קירות הגלריה מקצה לקצה, ויוצרים סימפוניה אביבית ובה רצף של “תווים” עוקבים בעלי צבעוניות משתנה בקצב לא מתוכנן מראש.

אתי שרוני, ציירת של נופים, ציוריה המופשטים או הדמויות הרמוזות, נוצרים בהשראת נוף. הציירת רואה קשר בין נוף לגוף ונפש האישה.

ארצנו קטנה אך התברכה בסוגי נוף רבים, בין מדבריות לנופי שלג, בין מעיינות וירוק עד לבין דיונות ונופי חול. אלו מהווים השראה לציורים ולגוונים העשירים שבהם. לעיתים נוהגת האמנית לצלם נופים או חלקי נופים ומשתמשת בהם בציוריה.

בתערוכה זו בוחרת האמנית להציג חתכי אורך של נופים ולא חתכי רוחב כמקובל אצל ציירי נוף. בציוריה מריחות מכחול רחבות ועזות בצבעי אדמה וטבע. הציורים מינימליסטים ובדרך כלל על בדים גדולי מימד.        

אביה ממון – אוצרת התערוכה

דבר האמנית:

“200/50”

שורות שורות נשענים אל הקיר,

צבעים בתוך צבעים

צבעים מתוך צבעים.

50 /200 מתכנסים לתוך הגלריה,

חלקם מתוך תערוכות נושא

חלקם נוצרו כסדרות

וחלקם עבודות בודדות.

הציורים מינימליסטים תמציתיים,

תמיד צומחים מתוך האדמה.

בדרך כלל יש בהם מימד דו משמעי

התעסקות בנוף מנקודת מבט אישית נשית

וחיבור בין הנוף לגוף ונפש האישה.

אתי שרוני

אהרון מסג: “אני לא מצייר מן הטבע ולא את הטבע אלא את תחושת היותי בתוך הטבע”