בפרשת "בא" באה לידי ביטוי מצות קידוש החודש. שלושה גורמים מרכזיים חוברים יחדיו לכלל שלמות אחת-המקום, האדם והזמן. האדם-מיוצג בבית דין , שבכוחו לייחד את הזמן לכלל המשולש של עם ישראל משמעות יחודית "מקדש ישראל והזמנים"- ישראל הם היוצרים את קדושת הזמן "אפילו מזידים , ואפילו טועים". האדם והזמן מותנים במקום – בארץ ישראל , ממנה נובעת, ובה נקבעת קדושת הזמן. מהלך הלבנה ידוע,ובכל זאת העניק הבורא רשות להתערבות האדם בקביעת המועדים. בזאת באה הצהרה על תפקידם של העם וארץ ישראל כמרכז העולם, כמעין שעון "גריניץ" יהודי. ואולי ראוי שייקרא – המצפן של העולם. מהות הזמן וקדושתו נובעים עלידי אנשי קודש,ממקום הקדושה. הקשר המשולש של עם ישראל, מקום וזמן, הוא קשר חיוני היוצר את ההבדלה משאר העמים. [פרשה ארץ ישראלית, מאיר כהן].
