מאירה חיון, חברה בקהילה העלתה פוסט שזכה לאלפי שיתופים ברשת “התביישתי אתמול להיות חלק מ”הקהילה הגאה”, קהילה שחרטה על דגלה סובלנות, הבנה וקבלה של האחר, קהילה, שבחרה במפגיע, דווקא בתשעה באב, יום צום, לצאת לרחובות, בתופים ובמחולות, להפריע לתנועה ולהפגין. לא די בזה שמדי חודש, אנחנו מפריעים, חוסמים נתיבים, בכל פעם בעיר אחרת, עם מצעד שאין לו שום משמעות, הגדלנו לעשות הפעם, שביום כזה, יום חורבן, יום המקודש לעם היהודי, בחרנו לצאת לרחובות. אנחנו כקהילה המבקשת מכולם סובלנות והבנה, לא גילינו ולו טיפת הבנה, לצד האחר.
“איך יש לנו את התעוזה לבקש ממפלגות דתיות, או מכל אחד אחר, להצביע עבור חוקים שיקדמו את מעמדנו, אם אנחנו לא מסוגלים לנהוג בסובלנות מינימלית, בכל מה שקשור למעמד שלהם.
אני לא רואה את עצמי חלק מקהילה אגואיסטית, בכיינית ורודפת כותרות, שיש לה שמונים ראשים וכל אחד מושך לכיוונו, אני לא רואה את עצמי חלק מקהילה שעל מנת להשיג את מטרתה ואת מטרתה בלבד, דורסת את כל מי שהיא מבקשת את עזרתו. בדרך הזו, משיגים רק אוייבים.
לעניין חוק הפונדקאות, אני אעמוד בראש הבניין הכי גבוה בעולם, כדי לצעוק שאם באמת רוצים שיוויון, אז אין לאפשר לגברים, ללא בעיה רפואית לעבור הליך פונדקאות.
החוק בארץ כיום, מאפשר רק לנשים עם בעיות רפואיות ובגיל הפוריות, לעבור הליך פונדקאות, רק לנשים. זו יכולה להיות אישה לבד, או אישה עם גבר, אבל גבר לבד, בין אם הוא הומוסקסואל או סטרייט, לא יכול לעבור הליך פונדקאות. זה החוק, תקראו. אין כאן שום דבר נגד הקהילה. אתם מתייחסים לפונדקאות, כאילו הולכים לסופרמרקט לקנות ילד וגם אתם רוצים.
ועל איזה שיוויון אתם מדברים?? אם אני כאישה, צריכה לעבור גיהנום, שנים של טיפולים, דקירות בכל הגוף, הורמונים שמוזרקים מדי שבוע לתוך הגוף ומשגעים את המח, הרדמות כלליות, הוצאות ביציות, הריונות כושלים, טיפולי הפרייה, דכאונות, חרדות, אשפוזים ובנוסף, הרים של כסף ורק אז, רק אז, אחרי שנים, אני זכאית לעבור הליך פונדקאות, למה שאתם, שני גברים בריאים כמו שור, פוריים, תקבלו את זה ככה? פשוט תקומו יום אחד בבוקר ותחליטו שאתם רוצים ילד ותעמדו בתור במקום אחת שכבר שנים אין לה וריד בגוף שלא חורר? למה נראה לכם????
אני מוכנה שגברים יעמדו בתור, אבל כל אישה שתגיע, הם יעמדו מאחוריה, היא תמיד קודמת. זה שיוויון. אישה שעברה גיהנום במשך שנים, מול גבר שפתאום בא לו ילד – אישה קודמת.
הליך הפונדקאות בארץ קשה לכולם, וזהו הליך שנועד לנשים עם בעיות רפואיות בלבד. זה האוורסט של נשים ללא ילדים והן עושות את המסע כלפי מעלה, בשלג, בקור, בין הרים וסופות. חלק נופלות בדרך, חלק אף מתות במסע המפרך הזה , ימים, שבועות, שנים. נשים מלאות צלקות, מגיעות סוף סוף לפסגה… ואתם קהילה בכיינית, רוצים שינחיתו אתכם בפסגה עם מסוק.
זה לא שוויון, זו אפליה”