המתמודד למועצת העיר, עו”ד מנשה אליאס, על האירועים הטרגיים במלחמת יום כיפור בה נפצע ואיבד רבים מחבריו “הלילות בין כסה לעשור לגביי הן לילות ללא שינה ונהי וקינה”, משחזר אליאס “זוכר ולא שוכח את חבריי לנשק. זה נמשך כבר כמניין שנות מ”ה. השנה ימלאו 45 שנים למות גיבורים ורעים, חללי מלחמת יום הכיפורים. בכל שנה ושנה לקראת יום הכיפורים, עולים בלבי ומחשבתי הרהורים נוגים.
האמינו כי מעולם לא שכחתי, הן לפני יום הכיפורים והן לפני ימי הזיכרון, את זכר חבריי מפלס 7 שנת 1973. ערב מלחמת יום הכיפורים התאמנו בדרום. כבר בשעות הצהריים נצטווינו להכין הנגמשים והציוד לקראת עלייה לרמת הגולן.

“איני יכול שלא להזכיר ולזכור זכר חבריי זכרון צדיקים וקדושים לברכה. האוטובוסים הגיעו ואני עולה לאוטובוס וממרר בבכי על נסיעה בליל הכפורים. חברי דני פרימור ז”ל שלא היה דתי, מנחם אותי כל הדרך “מנשה אין ברירה זו פעולת תגמול”, כמה תמימים היינו, לא ידענו כי נוסעים אנו למלחמה. לקראת בוקר הגענו לרמת הגולן. ארגנו תפילת שחרית ומוסף בחפזון ולקראת השעה 12 כבר התכנסנו יחד עם כל הפלוגה סמוך לנפח. במפגש זה מסר המ”פ אורי כרשני ז”ל כי בשעה 6 בערב תחל מלחמה. ידיעה כזו לחיילים צעירים מחייבת כמובן מנוחה. אנחנו סמוך לנגמשים בציפייה, אך אבוי כבר בשעה 13:55 מטוסים סורים חגים מעלינו ומטילים עלינו פצצות. מרוב תמימות סברנו שאלו מטוסי צהל ומחינו למטוסים כפיים. לאחר שהתמקמנו בעמדות סמוך לצומת ווסט ותוך כדי הפגזות סוריות כבדות שהפכו את כל הרמה לשריפות ואש נפל פגז סורי סמוך לנגמש שלנו. אני ומספר חברים נפצענו כל אחד בדרגת פציעה שונות. לאחר שפוניתי לתאגד, הובאתי לבית החולים ישן בצפת לאחר מספר ימים הועברתי לבית חולים העמק בעפולה. פציעתי שהוגדרה קלה הצריכה אשפוזים והחלמה של 8 חודשים. אני ניצלתי כמובן ממוות אך חבריי האהובים שאת כל שמותיהם, ומראה פניהם, אני זוכר כל יום ובמשך 45 שנים, נקלעו לצערי למארב של קומנדו סורי ובתוך פרק זמן של כ – 15 דקות נהרגו 24 מחבריי ורבים מהם נפצעו. יום מר ונמהר הוא יום יג תשרי, יום נפול חבריי האהובים ובתוכם המ”פ והס”מפ ויתר המפקדים. לזכר חבריי הגיבורים הוקמה אנדרטה סמוך לקיבוץ אל רום בואכה בוקעתה שמכילה את שמות הקדושים
וכן חלק משרדי הנגמש שנפגע בקרב. לכן בכל שנה ושנה בחול המועד סוכות כל החברים שנותרו מפלגות הסיור של חטיבה 7 שנת 1973 מתכנסים סמוך לאנדרטה ועורכים טקס זכרון לחברנו הגיבורים.
יום הכיפורים מאז לגביי הוא לא רק יום הכיפורים רגיל אלא יום זכרון שאני מתכונן אליו תוך קריאה יום יומית של ספר הזכרון שנכתב לזכרם בשם “נערים בסיירת “. במשך 45 שנה נעדרתי רק 3 פעמים מטקס הזכרון ברמת הגולן, מסיבות שאינן תלויות בי. אני משתף, מתוך צורך נפשי לפרוק מועקה שמלווה אותי בימים נוגים וקדושים אלו בכל שנה ושנה. אני מבקש סליחה אם הארכתי קצת מקווה שתבינו”.

=

=