ליאת עיואן, מספר 7 ברשימת יובל לוי כתבה מאמר אישי על החוויה האישית שלה מאז הכריזה כי היא נכנסת לפוליטיקה לצידו של המועמד לראשות העיר, יובל לוי “בשבועות האחרונים אני עוברת סוג של ״רצח אופי״, סוג של חרם מצד אנשים מסוימים. ולמה? כי בחרתי לתמוך ביובל לוי!”, כותבת עיואן “אותי באישי פחות מעניין מה חושבים אחרים, בחירה שלהם לחשוב אם הדרך שאני הולכת בה היא קידום טוב או ראוי, או מתוחכם או לא, זה בכלל לא מעניין, מה שכן מעניין זה 2 דברים”.
“1 – אני השראה למצוינות! היכולת שלי לתמרן בין הבית שלי, המשפחה שלי, העסקים שלי, בצורה לא פחות ממושלמת, בהחלט מעוררת השראה! הרי אף אחד לא בחר בי בגלל שאני לא טובה מספיק או לא ראויה מספיק, בעבודה שלי או בעשייה שלי למען האחר ,בפרויקטים שלי ובעזרת השם מחודש הבא גם כחברת מועצה. (וכך כל חברי לרשימה).
=
=
“2 – לגבי יובל לוי גם לזה יש הסבר פשוט, לעתים כשאנשים רואים מישהו ״גדל ומתעצם״ לידם, הם מרגישים קטנים מאוד לצידו. מצב כזה מתקיים רק כשמשהו עצוב אצלם בלב ולא שלם ואז הם מרגישים קטנים יחסית לדבר הזה. במקום לראות את ההשראה, לפרגן להצלחה, ולהודות שכן גם אני רוצה לגדול ולהתעצם, גם אני רואה בהצלחה הזו הישג, וגם אני רוצה להיות חלק, הם בוחרים להקטין את הדבר. כשזה לא מצליח להם הם נעשים מתוסכלים ומחפשים סיפורים ותירוצים כדי לרצות את עצמם ואומרים שזה סתם שטויות. אז זהו. זה לא סתם שטויות. כשאת/ה מדבר עלינו רע, מקללים מאחורי המקלדת, מעליבים, מעלילים עלילות שווא, אתם עושים לנו ״רצח אופי״. אתם שוכחים שבצד השני זה לא רק שם, אלו בני אדם עם לב ומשפחה ומוניטין שאתם רומסים.
“אז אני החלטתי בדרך הזו אני הולכת לבד. איתכם או בלעדיכם. אני לא עשיתי רע לאף אחד ואין לי על מה להתנצל. אני הולכת עם האמת שלי עד הסוף! ניסיתי לדבר, ניסיתי להבין, ניסיתי להסביר בחרתם שלא.
אז מפה – כל אחד ילך בדרכו. בסופו של עניין, כל עוד אני השראה לילדים שלי ולהרבה נשים אחרות – אני את שלי השגתי. יובל לוי אתה הבחירה שלי לראשות העיר, אדם ישר והגון, טוב לב, עם ערכים גדולים וגבוהים וזו תהיה מתנה לעיר שתיבחר. כל ״רעשי הרקע״ לא מעניינים!”.
