״החוויות שחוויתי בישראל ובצה״ל הן משהו חד פעמי״

הכירו את סמל שני אביבה ארז, בת 20, מנתניה, מש״קית לוגיסטיקה בחטמ״ר
769. את רוב חייה עברה שני בצרפת. היא נולדה בישראל אך כשהיתה בת שנה
עברה עם הוריה לצרפת. שני גרה בפריז עם הוריה וארבעת האחים ושם היא גדלה
ולמדה. ״לפני חמש שנים הגעתי לישראל שוב עם אימי והאחים. אבל לא התאים לי
להישאר כאן, הלימודים בעברית והשינוי היו לי קשים ובחרתי לחזור לצרפת יחד
עם אחיי״, מספרת, ״רק אחרי שחזרתי לצרפת התחיל אצלי הרצון לעלות
ולהתגייס. אני היחידה במשפחה שנולדה בישראל אז הרגשתי יותר חיבור וגם
הזיכרון של החיילים שהייתי רואה ברכבת עם המדים הירוקים עודד אותי להגיע,
לשנות את היומיום ולהתחיל חיים חדשים  פה״.

 

שני עלתה לארץ שנית לפני כשנתיים והתגייסה בינואר 2017. היא עברה
טירונות, קורס מש״קי לוגיסטיקה ושובצה בחטיבה המרחבית 769. ״אני הראשונה
שמתגייסת מכל המשפחה המורחבת שלי״, מוסיפה, ״רציתי להתגייס ללוחמה אבל
חוסר הידיעה של השפה היווה מכשול. אמנם אני לא עושה את התפקיד שרציתי אבל
מהר מאוד הבנתי שהגעתי למקום מצויין. יש לי מפקד טוב וחברים טובים- מה
צריך יותר מזה? השירות לימד אולי המון. למשל, איך להתנהל בחברה ותרבות
שונה.״

המעבר מהתרבות הצרפתית לתרבות הישראלית הוא מעבר לא פשוט ושני נאלצה
להתמודד עם קשיים רבים, ביניהם קושי של שפה. ״לא היה לי את מי לשאול על
הצבא כי ההורים והאחים לא הכירו את המסגרת ולא התגייסו״, מוסיפה,
״כשהתגייסתי לא ידעתי מילה בעברית.  הגעתי לטירונות ובהתחלה לא הבנתי
כלום, עד ששמו לי מישהי שעזרה לי עם העברית. בקורס היה יותר טוב, ועם
הזמן ממש השתפר. למרות הקושי זו היתה גם חוויה מצחיקה מאוד״.

בתפקידה בלוגיסטיקה של חטיבה 769, חטיבה מרחבית שאחראית על ביטחון אזור
הגליל המזרחי, אחראית שני על כל הפן הלוגיסטי שבחטיבה. ״התפקיד הזה נתן
לי המון מבחינת אנשים. החברה ממש טובה כאן. יש הווי בערבים כי אני בבסיס
סגור. גם מבחינת העבודה אני יודעת שמישהו צריך אותי ואני פה בשבילו. אני
אוהבת לעזור. לתרום לאנשים, זה מה שגרם לי להישאר למרות שלא רציתי את
התפקיד בהתחלה. כשאתה עושה טוב לאחרים אז טוב גם לך״.

שני מספרת שבתקופה האחרונה היא מנסה לשכנע את אחותה הקטנה להתגייס. ״אני
אומרת לאחותי שהיא תגדל מהצבא. היציאה מהבית והחוויות שחוויתי לבד זה
משהו חד פעמי. זה משהו שאם לא חווים לא יכולים להבין. אני יודעת שלמדתי
איך להתנהל עם אנשים בכל המצבים ואיך להתנהל לבד ולהתמודד עם קשיים. עד
היום לפעמים קשה לי להתרגל למנטליות כאן, אלו הבדלים של יום ולילה. קשה
לעבור מהתרבות בצרפת, החברים והבית הגדול למקום שונה. אבל השיחות בטלפון
עם המשפחה עוזרות לי מאוד וגם החברים שהכרתי כאן. נתניה עיר מושלמת. ואני
תמיד זוכרת שבחרתי לשרת בצבא, אני פה מרצון. צריך לרצות את זה, ככה
מצליחים״.

גם בהמשך מקווה שני להישאר בישראל ״אני רוצה ללמוד פה, רק מקווה שאצליח
למצוא לימודים באנגלית. טוב לי כשאני טסה לצרפת אבל יותר טוב לי פה,
בישראל״.

שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות