לזכרו של רס"ל מנשה מנש חבה ז"ל

בן 23 בנפלו, בן אמנון ז"ל ורחל
נולד בכפר סבא בכ"ד בכסלו תש"מ, 14/12/1979
התגייס ב-יולי 1998 ושרת בחיל רגלים
נפל בפעילות מבצעית בכ"ז בניסן תשס"ב, 9/4/2002
בג'נין, באזור יהודה ושומרון
 
בן רחל ואמנון. נולד ביום כ"ד בכסלו תש"ם (14.12.1979) בכפר סבא. נקרא על שם סבו מצד האב. ילד שני להוריו, אח לחגית, זיוה, משה וג'ולי.
 
מנשה גדל בשכונת יוספטל בכפר סבא. כבר בגן הילדים התנהגותו היוותה דוגמה לכולם, והיה מתנדב לעזור לכל ילד וילדה. מגיל צעיר היה לו זיכרון מצוין. בגיל חמש וחצי כבר ידע לקרוא ואהב לקרוא עיתונים, במיוחד את כותרות החדשות ואת מדור הספורט. מנשה הקטן אהב לשחק כדורגל, והראה כשרון לא מבוטל במשחקו.
 
בבית-הספר היסודי 'עציון' היה מנשה, 'מנש' בפי אוהביו, תלמיד מצטיין. כך גם בחטיבת-הביניים 'שז"ר' ובתיכון 'אורט שפירא' בכפר סבא, אותו סיים בהצלחה במגמת מינהל.
 
רינה, דודתו של מנשה, סיפרה על מנשה הנער: "תמיד היית מוקף בחברים/ היית חביב לכולם, אפילו לזרים/ איך את ליבם של כולם כבשת/ ודעות משלך תמיד גיבשת/ היית צנוע, ביישן וחביב/ ולכל אדם היית סבלני ואדיב/ לא היו לך שום תלונות/ ולמרות ביישנותך הצלחת עם הבנות".
 
בחודש יולי 1998 התגייס מנשה לצה"ל. הוא חיכה לצבא בקוצר רוח, רצה להיות רק ביחידה קרבית ואכן הגיע לחטיבת 'גבעתי'. את הטירונות סיים כחייל מצטיין, ונשלח לקורס מ"כים. לאחר מכן נשלח לקורס סמלים והיה לסמל מחלקה. מנשה שירת בעיקר בלבנון וברצועת עזה, שם היה מפקד מוצב. לחבריו מבית שימש דוגמה ומופת, ודירבן רבים מהם להתגייס ליחידה קרבית.
 
את שירותו הסדיר סיים כסמל מחלקה של טירוני מחזור אוגוסט 2000. בתום הטירונות כתבו החיילים למנשה, שבינתיים השתחרר מצה"ל: "קשה למצוא דברים לכתוב שעוד לא נאמרו על דמותך ואישיותך הבלתי נשכחת… ככל שחלף הזמן הצטמצם הדיסטנס, וכך רק הערצנו אותך מיום ליום… תמיד לימדת אותנו את חשיבות ערך הרעות במחלקה. לזכותך ייאמר שהצלחת לגבש קבוצת צעירים מכל קצות המדינה למחלקה מגובשת, המקצועית ביותר בפלוגה… אנו מודים לך על ההשקעה העצומה במחלקה, ורוצים שתדע שגם כאשר עבדת מאחורי הקלעים תמיד ידענו שאתה לצידנו, ותעשה הכל בשבילנו".
 
ומנשה כתב לחייליו: "אני לא אשכח לעולם 40 פרצופים מבוהלים של נערים שכרגע עזבו את הבית, מסתכלים עלי במבט מפוחד. ופתאום נופל האסימון – את אותם נערים אתה צריך להפוך ללוחמים וללמד אותם משמעת, ערכים, והכי חשוב לדאוג להם לכל דבר… עברתי איתכם תקופה ארוכה מאוד. למדתי להכיר אתכם ונקשרתי לכל אחד מכם… גיליתי שמדובר בחיילים, ובעיקר באנשים, מהטובים שיש".
 
לאחר שירותו הצבאי החל מנשה לעבוד בתעשייה הצבאית. גם שם רכש במהרה חברים רבים, והיה נערץ על כולם.
 
בליל הסדר תשס"ב חגג מנשה עם משפחתו. למרות הפיגוע הנורא במלון 'פארק' הוא התעקש לקרוא את ההגדה עד הסוף, וכל המשפחה חגגה את החג כהלכתו. יומיים אחר-כך, לקראת התחלת מבצע 'חומת מגן', נקרא מנשה למילואים בצו 8, המילואים הראשונים שלו. הוא התגייס למילואים בתחושת שליחות, לחם בשומרון 11 ימים ברציפות וכשהתקשר הביתה הפגין, כהרגלו, ביטחון ושלווה.
 
ביום כ"ז בניסן תשס"ב (9.4.2002) נפל מנשה בקרב בג'נין. בציון לשבח אישי, שהעניק למנשה לאחר מותו אלוף פיקוד המרכז, האלוף יצחק איתן, נכתב: "במהלך קרב קשה שהתפתח במחנה הפליטים בג'נין, חבר רס"ל מנשה לשאר הכוח שהיה נתון תחת אש וסבל מנפגעים. רס"ל מנשה חיפה על פינוי הפצועים, כשהוא יורה מנשקו האישי מעמדה נחותה, שנשלטה באש כבדה של האויב. כאשר סיים לחפות, הצטרף רס"ל מנשה לכוח חילוץ הנפגעים, ובאירוע זה נפגע ונהרג. רס"ל מנשה הפגין בלחימתו דבקות במשימה תוך חירוף נפש, אומץ לב, רעות ומסירות גדולה לחבריו. על כך מוענק לו אות ציון לשבח מטעם אלוף פיקוד המרכז".
 
13 חיילים נהרגו באותו אירוע במחנה הפליטים בג'נין. עם מנשה נהרגו: רס"ן עודד גולומב, סרן יעקב אזולאי, סרן דרור בר, סגן אייל יואל, רס"ר טירן ארזי, רס"ר אבנר יסקוב, רס"ר יורם לוי, רס"ל רונן אל שוחט, רס"ל עמית בוסידן, רס"ל שמואל דני מייזליש, רס"ל אייל עזורי ורס"ל אייל צימרמן.
 
בן עשרים-ושתיים היה מנשה בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ל. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בכפר סבא. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח.
 
ספד למנשה מפקדו, אל"מ ידידיה: "מנשה היה מטובי בנינו, מסור ואהוב על חבריו לפלוגה. הוא ביצע את הנדרש, ואף מעבר לכך, ביום פקודה. מנשה הגיע לקו החזית ראשון ונלחם באומץ לב ובגבורה, כדי לחלץ את חבריו".
 
הרמטכ"ל, רא"ל שאול מופז, כתב למשפחה: "מפקדיו של מנשה מעידים עליו כי התאפיין באהבתו ובנאמנותו למולדת. הוא תואר כחייל אמיץ, אשר יצא להילחם בקו החזית הראשון. מנשה היה אהוב על חבריו, ונלחם בגבורה על-מנת לחלץ אותם, תוך שהוא משליך את נפשו מנגד".
 
זכרו של מנשה מונצח באתר האינטרנט www.menashe-haba.com.
 
כתב עזרא, בן דוד של מנשה: "לכל אחד יש שם שנתנו לו הוריו, והשם שלך אומר הכל עליך. כל האותיות של המלה 'נשמה' נמצאות במילה 'מנשה', ואכן נשמה טובה אתה, המייצגת את כל הטוב שבאדם, מלאה בחוכמה, בינה, הבנה (ראשי התיבות של שם משפחתך)".
 
ענבל, חברתו האהובה של מנשה כותבת: "העובדה שכל השיחות, כל החוויות, הלילות, הנשיקות יהיו פתאום אוסף של זיכרונות ותמונות, העובדה שלא אזכה יותר לחיבוק החם
 
שלך ושמיעת קולך, לא אשמע את הבוקר טוב שלך ואת מלות אהבתך, החלום פשוט נקטע, ובלי רחמים וללא התראה. אם רק הייתי יודעת, את חיי הייתי נותנת למענך… כנראה שהגיהינום הוא כאן, ואלוהים לא הסכים לוותר עליך ולקח לנו אותך, כי מלאך היית בשבילנו גם לפני מותך… כשהלכת, לקחת מאיתנו חלק איתך, אך לכל אחד מאיתנו השארת כל כך הרבה ממך… מותך לא עצר את אהבתך, אלא נתן לי צוואה וגאווה. לעולם לא אפסיק לאהוב אותך…"
 
כתבו בני המשפחה של מנשה: "עיניים בוכות, לב מדמם, הכאב בנשמה יישאר לעד! מנשה, משהו עכשיו בעולמנו חסר וזה אתה. אנחנו קמים בבוקר עם החסר, והולכים לישון איתו. אין רגע ביממה שאנחנו לא חושבים עליך… לחמת כאריה ונפלת כגיבור, בדיוק כמו שרצית… היית הראשון מכולם, היית הטוב מכולם, וכך תישאר, מנש. יישמת את כל הערכים שגדלת עליהם ואנחנו כל כך גאים בך. בדמנו תמשיך לזרום! מנש, תשמור ותחזק אותנו מלמעלה כמו תמיד!"
יהי זכרו ברוך
שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות