תערוכת ציורים מיוחדת של הדר גולדין תוצג החל מהשבוע באכסדרת בית ספיר

הדר נולד למשפחת גולדין שהתגוררה אז בישוב המעורב דתיים וחילוניים- אשחר. שנת 1991, הדר יצא לאוויר העולם לאחות בכורה, אח גדול, והמתין מחוץ לבטן חמש דקות תמימות עד שיצא אחיו התאום. הימים היו ימיה האחרונים של מלחמת המפרץ הראשונה, והתאומים שמחו עם המשפחה בחג הפורים כאשר המלחמה תמה.

מאז הדר, יחד עם אחיו התאום, גדלו והאירו את עולם המשפחה ואת העולם הסובב אותם. יחד כבשו את לב הגננות והמורות, יחד למדו לנגן, לצייר ולפסל, יחד הלכו לבני עקיבא והפכו מחניכים למדריכים, יחד הלכו למכינה קדם צבאית, יחד סיימו קורס קצינים, וגידלו דור חדש של חיילים.

עם תום המבצע לחיפוש הנערים החטופים, הדר החליט שהגיעה העת לשמח את המשפחה והיושבים בארץ הזו, ועל כן הודיע שהוא הציע נישואין. המשפחה חגגה את האירוסין, ונקבעה חתונה. הדר יצא לקרב ולא שב. הדר נהרג במהלך הפסקת אש, בפעולה שנועדה לאיתור מנהרות שמטרתן חיסול הישובים בדרום.

מגיל צעיר מאוד הדר צייר. בכל רגע פנוי, על כל נייר פנוי, בכל פנקס ואפילו על גבי המבחנים. יש לנו ציורים על דפי תפריטים במטבח, בדפי מחברות, ועד היום מחפשים את קטעי הקומיקס שצייר בסוף המבחנים בתלמוד – "על הסוגיה". העיר כפר סבא ספקה לו את החוגים, במתנ"ס ע"ש אלי כהן, בבית תרבות ברחוב גאולה. שנה ששהינו בשבתון בעיר קמברידג' באנגליה, נתנה לו ולאחיו את הלימודים באומנות ובעיצוב, ויצרו אצלו את המקצוענות. הציור היווה עבורו כלי ביטוי כמו גם כלי תקשורת. זה מה שאנו מבקשים להביא לידי ביטוי בתערוכה.

הדר, בחיוכו , בציוריו, כתביו, ובלבבות משפחתו, חניכיו וחייליו, הותיר את צוואתו הנושאת את דגל אהבת האדם. הדר לא הרשה לחייליו לקלל, עסק במתן עזרה לזקוקים וניסה בכל מאודו לחבר בין יושבי הארץ הזו, השונים כל כך והזהים כל כך, דתיים וחילוניים כאחד. הבחור הזה נפל בקרב לפני ארבע שנים ושמונה חודשים, ומדינתו ועמו לא הביאו אותו עדיין מידי האויב. אנחנו כולנו בעלי החוב של הבחור הזה, וכל עוד נמשיך להיכשל במשימה הזו, לא נוכל לממש את מורשתו.

"בחיים יש לך שתי אפשרויות, להתעסק בעצמך או לעשות דברים גדולים" – כך אמר הדר.

 

שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות