במשך שנה הם אספו חומרים, ממוחזרים, חשבו על תהליך הבנייה, תכננו, נפגשו מדי יום שישי כדי לבנות את המתקן, וכעת יכולים כל תושבי שכונת הדרים בכפר סבא ושאר התושבים בעיר ליהנות משביל משחק ייחודי שיצרו ובנו תלמידי בית הספר ע”ש דוד רמז בכפר סבא
מתקן המשחקים החושי הוא בעצם שביל מיוחד שהוקם בשכונה – “שביל חושים ברגליים יחפות”, העשוי מחומרים ממוחזרים שונים ומאפשר להרגיש תחושות שונות בכפות הרגליים, כאשר צועדים עליו.
היזמה להקמת השביל התקבלה במסגרת ועדה בית ספרית המורכבת מתלמידי שכבות ג’-ו’, ועדת יעל”ה – ילדים עושים למען הסביבה, בראשות חמוטל אקרמן. הוועדה פעילה במהלך כל השנה ומפעילה את הגינה הלימודית הגדולה והמפוארת בבית הספר. במהלך השנה הילדים מגדלים ומטפחים גידולים עונתיים, אותם הם מוכרים בבית הספר.
“אני אם לארבעה ילדים, ובמהלך במהלך ההורות שלי הרגשתי בחוסר גדול מאוד במגע ישיר עם הטבע בקרב ילדים”, מספרת חמוטל אקרמן (47). הטבע הקרוב מחוץ לדלת ביתנו הולך ונעלם, ובמקומו נבנות ערים ושכונות. הכמיהה לגעת, לחקור, להתנסות ולהתלכלך הולכת ונעלמת בכל הקשור לטבע. במקום זאת, החקירה וההתנסות עברו משדה הבר בחוץ לשדה המסכים שבבית.
במסגרת זו, מופעלת תוכנית ‘אדמאמא’ – תוכנית לימודים המועברת בבתי ספר ובגני ילדים, בה הילדים לומדים חקלאות ואקולוגיה, ומתנסים בהפעלת החושים שלהם, תוך כדי עבודה והתנסות בחוץ. מילדים שלא מוכנים לשבת על האדמה ושכלי העבודה היחיד שלהם במסגרת בית הספר הינו עיפרון, מחק ומחדד, הם הופכים למנוסים בעבודה עם בוץ, בנייה בטבע, עבודה בעץ עם כלי עבודה מקצועיים ועוד.
בבית ספר “רמז” בכפ”ס, כסיום לשנת עבודה ענפה החליטו, כאמור, ליצור מתקן שעשועים שכונתי לרווחת הקהילה, המסכם את שנת הפעילות שלנו
“המתקן הינו מסלול המחולק לקטעים, כשבכל קטע טקסטורה אחרת, המייצרת תחושה מעניינת המגרה את חוש המישוש בכפות רגליו של הצועד בשביל”, מוסיפה אקרמן.
“החוויה של להיות יחף בחוץ הינה חוויה משחררת, המעניקה לילדים ביטחון בסביבה ובעצמם. ההתנסות בצעידה ובדריכה בקטעים השונים בשביל, מחייבת את הילדים להתנסות גם בתחושות לא מאוד נעימות: אבנים, חצץ, פקקים, קליפות איקליפטוס, אצטרובלי ברוש, עלים יבשים…. ואז כמובן מגיע הפיצוי של הרכות והנעימות: ספוגים, חול ים, קרטון גלי, ניילון פצפץ, מים ועוד…
חוויות חושיות פשוטות שבעבר היו נחלת הילדות של כל ילד, הפכו היום לנדירות. ‘שביל החושים’ ברגליים יחפות מחזיר עטרה ליושנה, ומאפשר לילדים לחוש את החוץ גם דרך כפות הרגליים שהפכו להיות צפונות בגרב, נעל או סנדל אופנתי.
ככל שהילדים חשים את הטבע יותר, דרך כל גופם, הם מועצמים יותר, תחושת המסוגלות שלהם עולה והם הופכים להיות ילדים מאושרים יותר. החושים שלנו ניתנו לנו על מנת שנוכל לגלות את העולם ואת היכולות שלנו תוך כדי שמירה על גופנו. זוהי מערכת נפלאה שטומנת בחובה את כל הנאות החיים, כל שנותר הוא לחשוף ולגרות את הילדים יותר ויותר לפיתוח החושים שלהם. ‘שביל החושים’ ברגליים יחפות הוא רק צעד אחד קטן במסע זה”
“במקביל לעשייה החקלאית, השאיפה כל הזמן היא להנחיל ערכים חברתיים לילדים”, מוסיפה חמוטל אקרמן. “את הערכים אנו מנחילים בעשייה, קרי, כל שנה אנו בוחרים יחדיו פרויקט, אליו נרתמים כל ילדי הוועדה ולעתים גם מרחיבים את מעגל השותפים ויוצרים פעילות חווייתית בעלת ערך מוסף.
“השנה בחרנו לתרום לקהילה שלנו. הילדים הבינו שנתינה היא עשייה יום-יומית, כלומר נתינה לחבר, להורה, למורה, לבעל חי או לסביבה, ולא צריך לחכות ליום מיוחד או לחג מיוחד על מנת לתת מעצמך”.
ראוי לציין, כי במהלך הקמת השביל שותפו כיתות משכבת ג’, שיצאו לעבוד בימי שישי בהקמת השביל סמוך לגינה הקהילתית הפעילה של שכונת הדרים.
בסופו של דבר, לאחר שעות עבודה והשקעה רבות, השביל נפתח למשחק. אקרמן: “התגובות מתושבי השכונה היו נהדרות. ילדי הוועדה היו מאוד גאים ונרגשים מהיכולת שלהם לגרום הנאה לכל כך הרבה אנשים, מבלי לצפות לתמורה. מדובר בתהליך ירוק של נתינה והעצמה בתוך בית הספר”.
לדברי גלית פרדינרו, מנהלת בית הספר “רמז”: “הנתינה למען הקהילה הינה חלק מפעילות 12 המנהיגויות הפועלות בבית הספר, להם שותפים כמחצית מתלמידי בית הספר.
במסגרת זו, במהלך השנה יצאו תלמידי בתי הספר לגני ילדים, לבית החולים ‘מאיר’ בעיר , נפגשו עם תלמידים מבית ספר “אלסלאם” בקלנסווה, וערכו פעילות עם עמותת “יבולים” בפארק העירוני”.
