מאת: אירית מרק

עומר אשד ז”ל, בן טלי ודוד, שרת בחטיבת הצנחנים ונפל בפעילות מבצעית ברכס עלי טהאר באזור לבנון. בן 20 בנפלו

עומר ז”ל בן טלי ודוד (איצ’קו), אח לניר, נכד ליהודית ודב זעירא ולמרים ויצחק איצקוביץ.

עומר למד בבית הספר היסודי ‘ברנר’, בחטיבת הביניים ‘שז”ר’ ובבית הספר התיכון ‘כצנלסון’ בכפר סבא.

סבו וסבתו סיפרו כי עומר היה ילד שהחזיר חום ואהבה למי שאהב אותו. “כשהתבגר, גילינו נער המודע לכך שיש דעות שונות בהלכי החיים, ולא היה מוכן לקבל את הכל כמובן מאליו. עזר בכל עת לבני המשפחה. בעל חוש הומור”.

עם גיוסו לצה”ל בנובמבר 1997, כתב ביומנו: “התגייסתי לצנחנים. התאהבתי בצבא בכלל ובצנחנים בפרט. חזרתי על מדים, גאה”. עומר שירת בגדוד צפע 202, בפלוגת נובמבר 97′, מחלקה 2.

בספטמבר 1998 הוא שלח מלבנון מכתב לחברתו קטי: “כאן הכל טוב. אל תדאגי. המקום שקט ולא מסוכן. הנוף יפהפה”.

שיחת הטלפון האחרונה לאמא

בשיחת הטלפון האחרונה אמר לאמו: “אמא, קבלתי תפקיד מעניין וחמוד. מסרי ברכת שנה טובה לכל המשפחה”.

ביום ב’ בתשרי תשנ”ט (21.9.1998) נפל עומר בפעילות מבצעית בלבנון בעת ששימש סגן מפקד הכיתה ומוביל הנקפדון לעמדת המארב. בגזרה המרכזית בגבול הלבנון, ממצוק הגובל בחלקו הצפוני בנהר הליטאני, באזור שבו הליטאני שימש כגבול רצועת הביטחון (במרחק 3.5 ק”מ ממוצב טייבה), בלילה חשוך, במהלך ‘גיהוץ’ (סריקה לצורך גילוי מוקשים) העמדה, בצמוד לגדות המצוק, לקראת כניסה למארב ארטישוק, התדרדר הנקפדון ונפל מגובה של כ-350 מ’ לנהר הליטאני. עקב תנאים טופוגרפיים קשים, המסוק שהגיע לא הצליח לחלץ את עומר והכוח חילץ אותו רגלית. החילוץ התבצע בלילה חשוך ללא אמצעי תאורה, בשטח שנצפה על ידי המחבלים ונמשך משעת האירוע 23:30 ועד למחרת בצהריים.

“היית לנו יותר מחבר”

עומר הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא והוא בן עשרים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל. הותיר אחריו הורים ואח.
חבריו של עומר כותבים: “היית לנו יותר מחבר. עשינו הכל יחד. הלכת לצבא בחיוך. אהבת את הצבא ולא היתה לך תלונה אחת”.