לאהבה אין גיל. מספיק להעיף מבט חטוף בבני הזוג מריו וצביה בורשטיין, כאשר צביה באה לבקרו בבית האבות “עמל בשרון”, כדי להבין את כמות האהבה העצומה שהיא מעניקה לו, למרות שמצבו הבריאותי כבר אינו כתמול שלשום.

מאת: אירית מרק

צביה היא אשתו השלישית של מריו, כשעבורה אלו נישואים ראשונים. היא הייתה אחות במחלקה ההמטולוגית, והם הכירו בשנת 1992 אצל חברים ברעננה ומיד ניצתה האהבה הגדולה ביניהם. מריו: “היא אישה שפשוט מושכת אהבה מכל הסביבה, המשפחה הגדולה שלי התאהבה בה מיד”. למריו יש 2 ילדים ו- 4 נכדים מאשתו הראשונה. הילדים והנכדים בקשר מצוין עם שניהם והיא אוהבת כאילו הם הילדים והנכדים שלה

מריו בורשטיין הוא יליד ארגנטינה בן 75. שני ילדו, הבת מתגוררת במדריד והבן בישראל. לפני כשנה הוא הגיע ל”עמל בשרון” לאחר שהפך לסיעודי. הוא חולה בפרקינסון ומתנייד על כיסא גלגלים.

צביה: “כשאני מדברת איתו, בעברית או בספרדית, הוא בשיא ההקשבה. אני תמיד אוהב אותו כמו ביום הראשון שהכרנו. הוא היה תמיד איש אשכולות. יש לו תואר דוקטור בכלכלה והוא היה מנכ”ל בלשכת המסחר, עבד מול שגרירויות ברחבי העולם והרבה לטוס לישיבות עסקים מטעם המדינה. הוא היה מרצה מבוקש באוניברסיטת בר אילן וברחבי העולם. היה חרוץ ובעל מוסר עבודה מאוד גבוה”.

– וזה לא קשה לך לאהוב אותו במצבו הנוכחי?

“זוהי בעיקר אהבה ללא מילים. אנחנו מבינים מצוין האחד את השנייה. זוהי אהבת אמת לכל החיים. אני באה לבקר אותו כאן כל יום ונדהמת בכל יום מחדש מהיחס הנפלא אליו. לפני שבע שנים הוא הביא לי במתנה גור כלבים שעוזר לי מאוד ברגעי הבדידות. כשאני חוזרת מידי יום הביתה, אני מספרת לו כמה אני אוהבת ומתגעגעת למריו שלי”.

– ואיך תחגגו את יום האהבה ביום שישי?

“כמו שאנחנו חוגגים את אהבתנו כל יום. אולי הפעם גם אביא לו זר פרחים אדומים”.