דוד גומא הפסל מרעננה המצייר ציורים סוריאליסטיים

שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

מאת: ישראל הרצל

את הפסל דוד גומא  (David Gome ) הכרתי כשהצגנו יחד בגלריה על האגם, רעננה, בשנת 2016. הכירה בינינו האוצרת אורית לוטרינגר. המשך ההיכרות היה כחברים עד היום בקבוצת “קשת אמני כ”ס”.

מה הופתעתי השנה כשדוד גומא שלח לי ולחברי קבוצת קשת חמישה ציורים סוריאליסטיים שצייר. כך התוודעתי לצד נוסף ומסקרן של אמנותו.

האמן דוד גומא יליד הארץ, גר ברעננה, אב לשניים וסב לחמישה. סיים לימודי הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב. עבד בחברת הייטק במחלקת פיתוח של מערכות תקשורת וקשר. בשנת 2006, לאחר צאתו לפנסיה מוקדמת, גומא הגיע ממש במקרה לחוג פיסול בחימר, והחל לעסוק בפיסול בחימר. גומא למד פיסול בחימר במרכז האומנויות ברעננה ובהמשך – בשני חוגים לקרמיקה: ‘מרכז תעסוקה כושר ופנאי לגימלאים’ וב’מועדון הזהב’.

גומא נוכח שהוא מעדיף להכין את הפסלים בלי לתכננם מראש, אלא לגשת לגוש החומר וליצור את היצירות תוך כדי העבודה. תת ההכרה מעורבת בכל התהליך וכל פעם יוצא פסל שונה, גומא גילה שני מאפיינים לעבודותיו: רוב הפסלים שלו כוללים יותר מדמות אחת, וכן, שהדמויות הן בדרך כלל דמויות קדמוניות ונאיביות שמזכירות סגנון פסלים מתרבויות עתיקות – מצריות, דרום אמריקאיות ודומות. 

הסגנון האמנותי הבסיסי שלו הוא נאיבי – גומא זורם, ונהנה מאד מעצם תהליך העבודה והיצירה, ובוודאי שמהיצירה המוגמרת.

בדרך כלל גומא  איננו צובע את הפסלים, כי בנושא הפיסול חשוב לו הפיסול הטהור – האלמנטים הצוּרָניים בפסל – ולא הקישוט.

בהמשך, התחיל במקביל לפיסול גם לצייר בצבעי אקריליק כולל ציורים סוריאליסטיים שמאד התפעלתי מהם.  

גם בציור, כבפיסול, צורת העבודה זהה – הוא ניגש למסגרת הקנבס ללא תכנון מקדים, והציור מתהווה תוך כדי עבודה באמצעות הדימיון\תת-הכרה,  בציור, לעתים תוך כדי העבודה עולים גם רעיונות שונים, כמו תוכן  חברתי ואקטואלי שחשוב לו לבטא.

גומא חבר בקבוצות “מוזה פורום אמני רעננה”, “גלריית יוצרים” ו”קשת אמני כ”ס”.

  • תערוכות יחיד או מיני יחיד:
  • דצמבר 2020 –  “יחסים מפותלים”, גלריה ‘משרד בתל אביב’, אוצרת: רחל סוקמן                  
  • מאי 2019 –  ”דברים שרציתי  לומר…”, גלריה ‘על האגם’, פארק רעננה, אוצרת: שולי בריסקין.
  • יוני 2017 –  “על כל פנים” בגלריה AZUL תל אביב, אוצרת: רחל זיו.
  • פברואר 2017 , יולי  2013 – גלריה מגדל, תל אביב. אוצר: משה סעידי.
  • פברואר 2016 – “שעת פתיחה”, גלריה ‘על האגם’, פארק רעננה. אוצרת: אורית לוטרינגר.                  
  • מרץ 2015 – “זהב”, בית רובינשטיין, תל אביב, אוצרת: לורי פשניצה.
  • אוג’ 2014 – פיסול בתערוכה זוגית עם ציירת בגלריה מגדל, תל אביב. אוצר: משה סעידי.

לסיכום – האמן דוד גומא מזכיר לי בהרבה מובנים אותי ואת חיי:

 יליד הארץ, גר בשרון, אב וסב. אצלו אהבה לסגנון אמנותי מתרבויות עתיקות – מצריות, דרום אמריקאיות וכדומה (אצלי תרבויות עתיקות כמו באגאן, אנקור-ואט, מקסיקו ומצרים). מהנדס אלקטרוניקה. עבד בחברת הייטק במערכות תקשורת וקשר. יצא לפנסיה מוקדמת, והחל לעסוק באמנות.

5/5
שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

תגובות