פרשת וישב תשפ”ב
מאת: חזי ברזני
הפרשה פותחת בפסוק: “וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו–בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה אֶל-אֲבִיהֶם..”
פרשת וישב עוסקת ברובה ביוסף בנם של יעקב ורחל ויחסיו עם אחיו. יוסף, כמו שאר אחיו שימש כרועה צאן. יעקב אבינו לא הסתיר את אהבתו היתרה אליו ותפר לו כתונת פסים מיוחדת. יוסף מוציא דיבתם רעה (אודות אחיו) ודעתם אינם נוחה מזאת. קינאתם בו מביאה אותם לידי שנאה אליו.
יוסף בן השבע עשרה, חולק עם אחיו את חלומותיו. בחלומו הראשון הוא רואה אחת עשרה אלומות שיבולים, המייצגות את אחד עשר אחיו, משתחוות לאלומה שלו. יוסף מוסיף ומספר להם על חלום נוסף שחלם, ובו השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לו, כאשר כאן, גם אביו יעקב נוזף בו, אך לא משנה את יחסו המועדף אל בנו.
כשרעו האחים עם צאנם (באזור השומרון של היום), מבקש יעקב את יוסף לבדוק בשלומם ובשלום צאנם (שימו לב יוסף יודע שנאת אחיו אליו, אך מקפיד על כיבוד אב ואינו מסרב). כשהאחים מבחינים ביוסף הם אומרים: “הנה מגיע בעל החלומות הזה” ומבקשים להרע לו כשהוא רחוק מהבית ומעיניו של יעקב אביהם. הם מחליטים להרוג אותו! ראובן, הבכור אינו מקבל את התוכנית ומציע לזרוק אותו לבור בלי להרוג אותו, (כאשר הוא מתכנן להוציא אותו משם אחר כך ולהשיבו לאביו). האחים זורקים אותו לבור וכאשר עוברת שם שיירת סוחרים בדרכה למצרים, מחליט יהודה (שמנסה גם הוא להציל את יוסף), להוציא את יוסף מהבור ולמכור אות לשיירת הסוחרים וכך היה. אולם, ראובן חוזר לבור ורואה כי יוסף אינו שם ושומע שהנער נמכר, מתחיל להתאבל על אחיו הצעיר. האחים טובלים את הכותונת של יוסף בדם של חיה ומביאים אותה אל אביהם. יעקב מזהה את הכותונת של בנו וקורע את בגדיו לאות אבל. ילדיו מנסים לנחמו אך הוא מסרב להתנחם ….
הפרשה מפסיקה מסיפור יוסף ואחיו ומתארת את תולדות יהודה ויחסיו עם כלתו תמר, סיפור של הפרת אמונים והבטחות שווא. אך עם סוף מפתיע, המראה את גדולתה של תמר שהייתה מוכנה להישרף ולא להלבין את פני החם שלה (יהודה) ברבים, סיפור עם עומק גדול שמסתיים בלידת תאומים שלימים ומאחד התאומים (פרץ) יהיה זרעו של דוד מלך ישראל.
סיפור הפרשה ממשיך, כשיוסף נמכר לעבד לשר הטבחים של פרעה, פוטיפר, שם הוא מצליח מאד ולמעשה מנהל את כל בית השר. אך לא היה מוכן לחיזוריה של אשת השר פוטיפר, בתגובה היא מעלילה עליו עלילת שקר לבעלה ויוסף מושלך לכלא. גם בבבית הסוהר יוסף מצליח מאד וכאשר הוא פוגש שם עוד שני אסירים – את שר האופים ואת שר המשקים אשר גם הם מושלכים לכלא, יוסף פותר עבורם את חלומותיהם – דבר שיביא לתפנית חשובה שתשפיע על עם ישראל למאות שנים….ועל כך בפרשה הבאה
נאמר על יוסף “ויחלום… חלום”
הרב צבי נריה זצ”ל שהשבוע חל יום פטירתו אמר: “גדולים, החולמים חלומות גדולים, הופכים חלומות למציאות. גדולים, העוסקים במעשים קטנים, הופכים את המעשים לגדולים.
ברם… קטנים, החולמים על גדולות, ואינם עוסקים אפילו בקטנות, מבלי עולם הם; שכן, החלומות נשארים בחלומם, הקטנים – בקטנותם, והעולם – בתוהו ובוהו.”
אומרת הגמרא במסכת ברכות: “כל החלומות הולכים אחר הפה”, כוחו של החלום לעצב מציאות, אך תלוי במידה רבה בהתייחסות ובמשמעות של החולם אל חלומו. במידה ובאופן בו נותן החולם לחלום לעצב את מציאות חייו. אולם, מי שאין לו חלום, שאיפות ארוכות טווח שהם מעבר להווה, ימצא עצמו כמי שמכונה “ישן, אך בעמידה”….
שבת שלום ומבורך
חג אורים שמח
חזי ברזני
