הפרשה פותחת בפסוק:
“וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה.”
בדרכו לחָרָן, ישן יעקב בשדה וחלם חלום. בחלומו נראו מלאכים עולים ויורדים בסולם, והשם ניצב עליו ומברך אותו שהארץ שהוא שוכב עליה – תינתן לו כפי שהובטח לאביו יצחק וסבו אברהם, והוא, השם, ישמור עליו תמיד.
לאחר שמשכים מחלומו, יעקב אבינו מתנה את הגעתו לשלמות בבגד ולחם?! ואם לא יהיה לו לחם לאכול ובגד ללבוש, חלילה, האם לא יהיה מחויב להגיע לשלמות?! אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה ה’ לִי לֵאלֹקִים.
מבואר: אם יהיה לו כדי חייו, לחם לאכול ובגד ללבוש, אינו מבקש מותרות, וישוב בשלום, היינו בבריאות בגוף ובנפש, אזי מתחייב הוא לעמוד בביקורת מידת הדין.
נשאלת השאלה:
בקשתו של יעקב איננה ברורה. הוא מתנה את הגעתו לשלמות בבגד ולחם?! וכי אם לא יהיה לו לחם לאכול ובגד ללבוש, חלילה, האם לא יהיה מחויב להגיע לשלמות?! הרי היו אחריו, שלבטח לא הגיעו לדרגתו, ובכל זאת עמדו בניסיונותיהם בלי לחם לאכול, ובלי בגד ללבוש – וכיצד יעקב אבינו מתנה שלמותו בלחם לאכול ובגד ללבוש?!
יום אחד עמד רבי חיים הלברשטאם מצאנז זצ”ל בחלון חדרו. ראה יהודי עובר, וקרא לו. נכנס היהודי בדחילו, ונשאל: “אמור נא. תלך ברחוב, ותמצא ארנק מלא כסף. תעיף מבט סביב, ואין איש. מה תעשה?!”
אך שמע, ומיד ענה: “מה אעשה? אמהר להשיבו לבעליו. אם לא אדע מיהו, אפרסם שמצאתי ארנק, שיבוא וייתן סימניו… ״אתה טיפש!״פסק הרב. עמוד כאן בצד!” שב וניגש לחלון, ואותת ליהודי נוסף להגיע אליו. הלה בא, ונשאל אותה שאלה: “אמור לי אם תלך ברחוב, ותמצא ארנק, מה תעשה?!” אורו עיניו: “רבי, הלא העיר צאנז היא עיר שרובה נכרים, והמוצא בה אבדה הרי היא שלו, שבוודאי התייאשו הבעלים… רבי, הלוואי ואמצא, הרי שאוכל סוף סוף לפרוע חובותיי”! רשע אתה!” השיב הרב ״עמוד גם אתה בצד!”
קרא ליהודי שלישי שייגש אליו, ושאלו אותה שאלה. מה יעשה אם ילך ברחוב, וימצא ארנק גדוש מעות.
ענה: “אילו היה הרבי שואל מה צריך הייתי לעשות, הייתי יודע: צריך הייתי לנסות ולאתר את המאבד, ולהשיב אבדה לבעליה. אבל הרבי שואל מה הייתי עושה – ובכן, איני יודע. היצר הטוב היה דוחק בי להחזירה, והיצר הרע היה מורה היתרים שונים. עיר שרובה נכרים ו”לא יהיה בך אביון”… שלך קודם לשל כל אדם… אל תחמיר על חשבון ילדיך…
אין ספק שהייתה התגוששות בין היצר הרע ליצר הטוב, ואיני יודע יד מי תגבר לבסוף”…
“אתה חכם!” פסק הרבי. “ודעו לכם – הוא זה שיחזיר את האבדה. כי הוא יודע שתהיה התמודדות, ומוכן הוא לקראתה, ויודע מה יאמר היצר הטוב, ויכריע את הכף לטובתו”!…
וזהו שאמר יעקב אבינו ע”ה :
ריבונו של עולם, עד כה חייתי בבטחון אצל הורי, והיו לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ובריאותי איתנה, והייתי ל”איש תם” אם גם הלאה יהיה לי הנצרך לכדי חיי, אוכל להתחייב. ואם לאו, אקלע לניסיון. ומה יקרה, תהיה התגוששות. ומי ינצח? מי יודע?…
שבת שלום ומבורך
חזי ברזני
