הפרשה פותחת בפסוק: “וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם.”
אנו עדיין במעמד הר סיני, משה מתחיל לקבל את החוקים והמצוות לעם ישראל, בראש ובראשונה חוקים הקשורים ליחסי אנוש – או כמו שנאמר ‘בין אדם לחברו’, כגון: דיני עבד/אמה עבריים, דינֵי נפשות, נִזקֵי גוף, דינֵי גניבה ורכוש, דינֵי נזקים הנגרמים על ידי בהמות או אש. כמו כן חוקים האוסרים עבודת אלילים. בפרשה גם דינים הקשורים בחגים ובשבת, ובשנת השמיטה.
הפרשה מסתיימת בעלייתו של משה ושהייתו בהר סיני למשך 40 יום ולילה.
פרשת משפטים, עוסקת בעיקר בחוקים, דינים ומשפטים, הנוגעים לסדר ולצדק בין אדם לחברו, זהו המשך ישיר ומפורט לעשרת הדיברות והמצוות שהם הם הבסיס והשורש לכל החוקים והמצוות.
כל הדינים בפרשה, הם למעשה הפרטים שמאפשרים לנו לפתור בעיות, חילוקי דעות ומריבות מחיי היום יום וכן ע”פ התורה תמיד בהכרעת שופט/דיין שאמור להכריע ביושר תוך שהוא יודע ובקיא בחוקים.
אז כשיש מחלוקת יש צורך להכריע:
מסופר על אופה וחלבן, שבכל בוקר האופה היה מוכר לחלבן לחם ובערב היה מכר החלבן לאופה חמאה. באחד הימים שם לב האופה שהחלבן לא נותן לו קילו של חמאה אלא מרמה אותו ונותן לו פחות. יום אחרי יום שקל האופה את הכמויות וראה שהן תמיד פחות מקילו. התעצבן האופה והלך עם החלבן להישפט. השופט הקשיב לאופה שטען שחברו מרמה אותו ונותן לו כמות פחותה מדי של חמאה וביקש מהחלבן להביא את מכשיר המדידה שלו. הביא החלבן את מאזני המשקל. האופה העצבני הניח את החמאה שמכר לו החלבן יום לפני והדין הניח משקולת של קילו אחד. היה נראה בברור שהכף של משקולת כבדה יותר ומשקל החמאה פחות מקילו. ” רואה”? רתח האופה. “זה שוקל פחות מקילו והוא מכר לי את זה במחיר של קילו”! הדין התבונן במאזנים וביקש מהחלבן: “הראה לי בבקשה את המשקולת שאתה משתמש בה”.
אני לא משתמש במשקולת” ענה החלבן. אז מה אתה מניח על הכף השניה”? שאל הדין. הסתכל החלבן על חברו ואמר:
“כדי לשקול מה זה קילו אני שם במקום משקולת “את קילו הלחם שמכר לי חברי בבוקר”
יהי רצון שלפני שאנו הולכים לשופט שנהיה אנו השופטים של עצמנו ונעשה הכול כדי לפתור כל מחלוקת בצדק אך גם בחכמה.
שבת שלום ומבורך
חודש אדר טוב, שנרבה בשמחה תמיד אמן
חזי ברזני
