הפרשה פותחת את הפסוק: ” וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.”
השם מצווה את משה להוֹרוֹת לישראל להעניק תרומה – כל אחד כפי יכולתו – כדי להקים את המִשכָּן. שם למעשה בני ישראל יבצעו את עבודת השם. המשכן זהו האוהל, המִטַלְטֵל עם בני ישראל במסעותיהם, ולכן הוא עשוי יריעוֹת בד. ה’ נותן למשה את ההוראות כיצד לבנות את המשכן – מה יהיו החומרים, ובאילו מידות. במשכן יהיו: ארון הברית ובתוכו לוחות הברית; הכְּרוּבִים – דמויות של חיות מכוּנָפוֹת (בעלות כנפיים) המונחות על הארון; השולחן וכליו; המנורה בעלת שבעת הקָנים; יריעות המשכן העשויות בד; הפָּרוֹכֶת, שהיא כמו וילון המפריד בין הקוֹדֶש לקוֹדֶש הקוֹדָשים; המזבח שעליו מקריבים קורבנות; חצר המשכן המקיפה את המשכן. המשכן וכליו יהוו את אותו מבנה של המקדש בירשלים.
וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:
מדוע כתוב: ״ויקחו לי תרומה״ ולא כתוב: ״ויתנו לי תרומה״. – בנתינת הצדקה אנו מקיימים מצווה גדולה, יוצא אם כן, שכנתינה זו אנו לוקחים לעצמנו מצווה. וכך נאמר במדרש רבה: ״יותר ממה שבעל הבית עושה עם עני, עושה העני עם בעל הבית.״ – נכון שבעל הבית נותן פרוטה לעני, אולם העני גורם לבעל הבית שיקיים מצווה, השווה יותר מאלפי זהב וכסף. ״החפץ חיים״ זצ”ל, המשיל את האדם שמקמץ ואינו נותן צדקה: לאיכר פשוט אשר העמיס את עגלתו בתבואה משדהו ונסע למכור אותה בעיר הגדולה. כאשר הגיע האיכר לעיר מיד נמצאו רבים שרצו לקנות את התבואה המשובחת, אולם האיכר פחד שמא ירמו אותו הקונים ויקחו שקי תבואה ללא תשלום. משום כך אמר לקונים: מלאו לכם שקי תבואה בשקכם, ועל כל שק מלא, תטילו מטבע נחושת לתוך כובעי, וכך נדע על כמה שקים עליכם לשלם לי. הסכימו הקונים והתחילו למלא מתוך העגלה. כנגד כל שק הטילו מטבע לתוך כובעו של האיכר. ראה האיכר מטבעות נחושת בתוך כובעו, לא עמד בניסיון והכניס לתוך כיסו בגניבה כמה מטבעות… כמה שוטה האיכר – מסביר ״החפץ חיים״ – אומנם הוא גונב כמה פרוטות… אולם כאשר יספרו את המטבעות ימצאו בכובע פחות מטבעות מאשר שקים. ואמנם, הקונים ישלמו לפי המטבעות בכובעו. נמצא שעל כל מטבע נחושת שגנב, מפסיד תשלום בעבור שק תבואה שלם. כך הוא גם הנמשל: אדם המקמץ ידו – אינו נותן צדקה, אמנם נכון, חוסך הוא פרוטת נחושת, אולם הוא מפסיד שכר מצווה עצום ורב.
פרשת תרומה מחברת אותי לעמותת ‘מתנת חיים’ ולרב ישיעהו הבר זצ”ל ורעייתו הרבנית רחל הבר תבדל”א. נכון לכתיבת שורות אילו, העמותה פעלה לביצוע 1390 תרומות כליה באופן אלטרואיסטי.
בכל רובד של נתינה ותרומה, עם ישראל מתגלה בשיא תפארתו, אפילו אם נתקענו עם הרכב בכל מקום בארץ, יש בישראל עמותה שנותנת מענה לכך, ללא שום תמורה… ככה זה גם ברפואה, רווחה, מזון ועוד ועוד … כמו שכתוב –” אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ…. ” הידעתם שרק בישראל יש אפילו גמ”ח מוצצים 24/07 …. שלא נדבר על שאר ציוד וסיוע לתינוקות….
אשריכם ישראל, כל תרומה ונתינה היא מרכיב הכוח והעוצמה שלנו.
שבת שלום ומבורך
חזי ברזני