התלמיד הלומד באותה שכבה בה לומדת התלמידה בבית הספר, רחל המשוררת בשכונה הירוקה, החל בתחילת מרץ לשלוח לתלמידה ווטסאפים, לפיהם כתב שיש לו פוביות וחרדות “אני אוהב אותך”, כתב לתלמידה בת ה-11 “אני רוצה להיות איתך, את מדהימה, את הענן הוורוד בחיי…..אני יכול לשחרר ממך אבל אני לא רוצה…כי את מהממת, מושלמת…אם זה לא הדדי, תאמרי לי, כי מבחינתי אנחנו ביחד פוראבר עד הקבר”…

האם המוטרדת, פנתה למחנך הכיתה ודרשה כי הנושא יטופל מחשש להחמרה ואכן ההחמרה הגיעה. כחודש לאחר מכן, החלו התלמידים לרשום העדפותיהם לחטיבת ביניים והתלמידה רשמה את חברותיה הטובות כמועדפות עליה לשהות משותפת בחטיבה. אותו תלמיד שגילה כי אינו בין העדפותיה, החל להסית כנגדה את חברותיה.

השיא היה השבוע, כאשר התלמידה גילתה כי התלמיד פתח קבוצת ווטסאפ, בה לא שותפה ואז החל לדבר עם חברותיה הטובות, חלקן מגיל הגן, תוך שהוא מסית כנגדה כאילו השמיצה אותן “התחושה היתה קשה”, מספרת האם”, קראו לי מבית הספר ואמרו לי שהבת שלי בוכה”, היא משחזרת” באתי לבית הספר ואני רואה את הבת שלי בוכה מרורים. לאחר כמה דקות הבנתי מה שקרה והוצאתי אותה מבית הספר. התרעתי על הנושא כבר מחודש מרץ והנה אשר יגורתי מפניו קרה. התלמיד הלך לחברותיה הטובות ביותר וסיפר להן כאילו הבת שלי מלכלכת עליהן”.

“אני לא מבינה איך ווטסאפים כה מטרידים שנשלחו לבת שלי לא טופלו עד כה. “מבחינתי עד הקבר”, כותב לה התלמיד, והוא מדבר על פוביות וחרדות ועד לרגע זה הנושא לא מטופל?! מה רוצים, שיקרה כאן אסון?! הילד מדבר שיש לו פוביות וחרדות, זה לא מצריך טיפול מיידי?! עד לרגע זה הנושא לא טופל, התלמיד המדובר ממשיך להגיע לבית הספר כאילו כלום, לא הושעה, הוריו לא הוזעקו אפילו לטפל בנושא, מה שנדרש היה מיידית. אני פשוט בהלם מאופן הטיפול בנושא הזה. הבת שלי לא תחזור לבית הספר עד שהנושא לא יטופל מול הגורמים הרלוונטיים”.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה :”הנושא מוכר למשרד, ובימים אלו, מצוי בטיפולם של כלל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. מטעמי צנעת הפרט לא אוכל לפרט מעבר”.

מעיריית כפר סבא נמסר: “הנושא הובא לידיעת כלל גורמי המקצוע בבית הספר ומשרד החינוך, נמצא בבדיקה ומטופל בהתאם. בשל צנעת הפרט וחיסיון קטינים, לא ניתן לפרט את אופן הטיפול בנושא”.

מאת: אירית מרק