פרשת שמות תשפ”ד / מאת: חזי ברזני

לע”נ כל הנרצחים בטבח עוטף ארץ ישראל הי”ד, לע”נ חיילי צה”ל שנהרגו על קידוש השם הי”ד, לרפואת כל הפצועים הי”ו, להצלחת כל חיילי צה”ל וכוחות הביטחון הי”ו – יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!

בסימנא טבא מתחילים לקרוא את ספר שמות, שמעביר אותנו מסיפור של משפחת האבות, לסיפורו של עַם ישראל. בני ישראל רַבִּים ומתעצמים במצרַים, ומֶלֶך פרעה – שלא ידע את יוסף, חושש מפניהם. ומטיל גזֵרות קשות על ישראל. ומשעבדם לעבדים, מצווה להמית את הבנים הנולדים להם במצרים בכלל. כאשר נולד משה, מחביאה אותו משפחתו בתיבה, ומניחה את התיבה על מֵי היאור, בת פרעה מבחִינה בתינוק שבתיבה, ומְאַמֶּצֶת אותו ביודעה כי מבני ישראל הוא.

 

משה, אשר גדל בארמון, יוצא אל אחיו, ומבחין באיש מצרי שמכה איש עברי וזה הורגו. הדבר נודע לפרעה ומשה מבין כי עכשיו הוא מבוקש. ומגיע לארץ מדיין, שם הוא נישא לציפורה, בתו של יתרוֹ – כהן מדיין.

בעודו רועה את צאן חתנו, מתגלה השם אליו מתוך סֶנה בוער, ומודיע לו כי הוא נבחר על ידו להושיע את ישראל. משה חוזר למצרַים, ויחד עם אהרון אחיו מגיעים לפרעה בבקשה לשחרר את בני ישראל ולהוציאם ממצרַים. בשלב זה פרעה מסרב ……..

“וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה”

מסביר רש”י: והנה נער בוכה, קולו כנער. ויש להבין למה כתוב: ‘מילדי העברים זה’ היה צריך לומר ילד עברי זה. מסופר, כי בעת שהמלכה מריה תרזה מלכה בפראג, גזרה רעות על היהודים שם, והיה שם מנכבדי הקהילה ר’ זלמן קרוב זצ”ל , שהיה בעל קול עבה וחזק, שקיבל עליו שליחות מצווה לבטל הגזירה. הגיע לפני המלכה, במעמד שרי המדינה, לשטוח בקשת היהודים, ובקולו האדיר זעזע את הנוכחים. ניגש אליו אחד מהשרים ואמר לו בגערה: לא מן הנימוס לדבר בקול חזק בפני המלכה! השיב להם ר’ זלמן בחוכמתו: כסבורים אתם שקולי מדבר בפניכם? לא ולא! אלא קולם של רבבות ישראל הנאנחים ונאנקים תחת מצוקת הגזירה, קולם בוקע מתוך גרוני ומבקשים עזרה! נתקבל בפני המלכה ובטלה הגזירה ליהודים.
משה רבינו, עוד בילדותו הרגיש בצרת אחיו שנגזרה עליהם “כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֨רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ” ולכן “ותפתח ותראהו את הילד” ראתה בתוך התיבה ילד קטן בן שלשה חדשים ” וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה ” קולו כנער, קול בכי אדיר פורץ מתוך פיו, אז הבינה בת פרעה את המצב “ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה” קולו הוא קול כל ילדי העברים הנאנקים בגזירה הרעה הזאת כולם בוקעים מתוך גרונו של משה.
יהי רצון שקולם ותפילתם של עם ישראל אל הקב”ה, יביא לניצחון מלחמת המצווה לסילוק והשמדה של כל מבקשי רעתנו. אמן.

אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ יְלָדֵינוּ וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מִכַּלל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

שבת שלום ומבורכת.
חזי ברזני

תגובות