לע”נ כל הנרצחים והנרצחות בטבח עוטף ארץ ישראל הי”ד, לע”נ חיילי וחיילות צה”ל שנהרגו על קידוש השם הי”ד, לרפואת כל הפצועים והפצועות הי”ו, להצלחת כל חיילי וחיילות צה”ל וכוחות הביטחון הי”ו – יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם.
בסימנא טבא אנו מתחילים את החומש האחרון – חומש דברים.
בספר דברים מסכם משה את המאורעות שקרו עד כה במדבר: את חוקי התורה וחשיבותה, מעל הכל את המחויבות שלנו אליה.
בפרשת דברים, מתאר משה מספר התרחשויות שאירעו לעם ישראל בהיותם במדבר, וביניהן: מנוי שרי אלפים, מאות, חמישים ועשרות לסייע לו במשפט, מעשה המרגלים ותלונות העם, המלחמה באמורי בה ניצחו, משלחת השלום למלך סיחון – שהתעלם ממנה ויצא עמם למלחמה, בה כבשו את ארצו וכן המלחמה בעוג מלך הבשן. וכן, חלוקת נחלותיהם של סיחון ועוג לשבטים גד, ראובן וחצי המנשה.
“הָב֣וּ לָ֠כֶ֠ם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִֽידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַֽאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָֽאשֵׁיכֶֽם” –
בכל הדורות וגם בדורנו, ב”ה יש לעם ישראל דיינים ורבנים, אשר בנוסף לגדולתם בתורה היו חכמים ונבונים וידועים לקהילותיהם. גאונים וקדושים, שעל ידם ראו שהתורה היא חכמתנו ובינתנו לעיני העמים.
מעשה בחתן שבא בברית הנישואים, והימים ימי ערב פסח. וכאשר הסב לשולחן חותנו בסדר ליל פסח, ביקש לגמוע מן המרק. התבונן החתן במרק, ומה רואות עיניו, הנה צפה על פני המרק חיטה, “חמץ” נזדעק החתן, “איני יכול לאכול כאן, המטבח טרף”. פנה אל אשתו החדשה, פקד עליה נחרצות “בואי, אסור לאכול כאן. ‘בל יראה ובל ימצא’. נלך לאכול אצל הורי”. כמובן, המבוכה הייתה רבה. החותנת התנצלה והרעיה בכתה, החותן ניסה לפייס את החתן, אך זה סירב לשמוע ורק הגדיל את המחלוקת. לבסוף, לאחר הפצרות רבות, הואיל בטובו לגשת לרבה הנערץ של ירושלים בעת ההיא, הגאון רבי שמואל סלנט זצ”ל, ולשמוע ממנו את חוות דעתו. לבטח יצדיק אותו על שנטש את הבית בו יש חיטים בפסח.. התייצב החתן, כשכולו נסער, בפני רבי שמואל, והחל שופך אודות ההפקרות הקיימת במטבחה של חותנתו. הרב מקשיב בנחת ובמלא תשומת הלב לטענות ששטח בפניו. “מתי נישאת”? שואל לפתע רבי שמואל. “לפני שבוע ימים”, עונה החתן. הושיט רבי שמואל ידו, “הב לי את השטריימל שעל ראשך”. תמה החתן לבקשתו המוזרה של הרב, ומיד הסיר את השטריימל מראשו. נענעו רבי שמואל בחזקה, וגרגירי החיטה שנוהגים לזרוק על ראש החתן לסימן ברכה, החלו לנשור משערותיו של השטריימל. “הרי לך מקור החיטה, מישהו לא בדק את החמץ …” הפטיר רבי שמואל זצ”ל ופני החתן חפו.
אמר ריש לקיש בתלמוד מסכת בבא בתרא “קְשֹׁט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קְשֹׁט אֲחֵרִים”
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
שבת שלום ומבורך
חזי ברזני
