פרשת כי תבוא תשפ”ד / מאת: חזי ברזני

לע”נ כל הנרצחים והנרצחות בטבח עוטף ארץ ישראל הי”ד, לע”נ חיילי וחיילות צה”ל שנהרגו על קידוש השם הי”ד, לרפואת כל הפצועים והפצועות הי”ו, להצלחת כל חיילי וחיילות צה”ל וכוחות הביטחון הי”ו – יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם.

בתחילת הפרשה מוצגות שתי מצוות הקשורות רק לארץ ישראל והישיבה בה: הבאת ראשית פרי האדמה (ביכורים) לכהן, ומעשר מן היבול שניתן – בשנים מסוימות ללוויים, לגר, ליתום ולאלמנה.

עם סיום לימוד חוקי התורה, מצווה משה את העם, כאשר יכנסו לארץ, יכתבו את הדברים על אבנים גדולות מסוידות, ויבנו מהן מזבח לה’. משה מתאר לעם כיצד יתקיים מעמד הברכה והקללה בהר גריזים והר עיבל: מי יעמוד בכל צד ומהן הקללות והברכות אותן יאמרו.

הפרשה מסתיימת בסיכומו של משה אודות מאורעות עם ישראל, תוך הדגשת עזרתו של הקב”ה, שקיבל העם בכל שלב, מתוך המחויבות של העם לשמור ולקיים את המצוות.

״אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר״

מסביר רש”י את הפסוק: “על לשון הרע הוא אומר” מסופר על הגאון מווילנה זצ”ל, מהתקופה היה מגלה עצמו ממושבו. נסע עם עגלון גוי שהוביל את חמורו, לשדה פרטי שבצד הדרך ואכל מהתבואה, שבה הגוי שראה לפתע את בעל השדה מתקרב נמלט והתחבא בסביבת מקום, בעל השדה ניגש אל הגאון שישב בעגלה והכה אותו נמרצות, הגאון לא גילה שהעגלון הגוי הוא זה שגנב, משום שלא רצה לדבר לשון הרע על בעל העגלה הגוי, שהיה אשם בנזק שגרם החמור. הרי דברים מבהילים! כל תורתו העצומה של הגאון מווילנה לא היתה מצילה אותו מדינה של גיהנום אם רק היה אומר שלוש מילים: “זה לא אני”! ובסך הכל לגאון היתה סיבה טובה לומר זאת בכדי להינצל ממכותיו של בעל השדה, ומה גם שמדובר על גוי.

מה נגיד אנחנו שיושבים סתם כך במפגשים חברתיים ומדברים דברי גנאי על הזולת! לא מפחדים שיכו אותנו, ובכל זאת מדברים על יהודים אחרים!

וְלֹֽא־נָתַן֩ יְהֹוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְא֖וֹת וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה

השבוע סיפרו לי ולא משמועה, על יהודי ירא שמיים שנסע ברחוב חזון איש בבני ברק ברכבו שהיה בצבע לבן. בנסיעתו ראה יהודי מכובד מרים ידו, עצר לו לו היהודי, וזה התיישב מאחור. לא עברה דקה ואותו נוסע העיר לו : ‘למה המזגן לא מספיק חזק? חם פה… ‘הדבר היה נראה לו מאוד מוזר. עולה יהודי מכובד, עושים לו טובה וכבר יש לו טענות?! בכל זאת אמר לו היהודי בנועם: “אנא עבור קדימה, פה המזגן טוב, אתה תרגיש אותו’. עבר מקום. ושוב העיר לו: ‘עדיין המזגן לא טוב, זה לא מקרר’… היהודי המשיך בנסיעה, ואז הוא שאל אותו: “באיזו חברה אתה עובד כנהג ‘? השיב לו: ‘סליחה, מה כוונתך, אני אדם פרטי”… אוי ויי, קרא היהודי, הרמתי יד להשיג מונית, הרכב היה בצבע לבן והייתי בטוח כי זו מונית”…

 

חזי ברזני

 

יהי רצון שנזכה לדון את חברנו לכף זכות תמיד…כל שכן בימים אלו .

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

שבת שלום ומבורך
חזי ברזני

תגובות

תגובות