פריים שכולל את חברתי האהובה אירית מרק . את אחי ורעי האהוב שמוליק אלחנתי ואת עבדכם , הוא פריים שגורם לי אושר רב והייתי אומר אף התעלות והתרוממות רוח . מה אעשה , כך אני מתייחס לחברים אהובים , המאמינים כמוני בחברות כערך עליון . אז ת'שמעו סיפור : אירית ואנוכי חגגנו 30 שנות חברות אתמול . אז תגידו לי אתם : יש לנו במושבה , מקום טוב יותר לחגוג מאשר אצל שמוליק בסטקיית הכפר המיתולוגית שלו / שלנו .

ותחשבו על זה ששמוליק מארח אותנו כבר 42 שנה ברצף . ואתם יודעים מה , גם אתמול חשתי שטרם חלפו להן ביעף 42 שנה . זה מרגיש כמו בפעם הראשונה . אמש נותרתי במעונות הגיל . אותות הטיפולים ניכרים ומתישים עם ליל , חרף ארוחת הצהריים המופלאה עם אירית אצל שמוליק . או אז נותר לי הזמן להרהר : מדוע אני כה נהנה בחברתה של אירית , ומדוע שיבעתיים , בואך שמוליק וסטקיית הכפר . מה סוד הקסם של שמוליק ? נכון , האוכל מעולה , לא פחות . השרות כמו באגדות… וקצת יותר , ועדיין . קורה לכם שחשיבה מלווה בהברקה ? אז זהו בדיוק מה שארע לי אמש . זוכרים את ריגעיי הגעגועים לאוכל של אימא ? אתה מתיישב על ההגה , האישה לידך , הילדים מאחורייך . שמים פעמיינו למושבת הולדתי , אבן יהודה ( אני סח על העת בטרם היותי יתום ) אתה ניכנס לבית אימא , וכל השאר היסטוריה .

ועתה תטיחו בפניי : מה עיניין שמיטה להר סיני ? אז זהו… ואז אשיב לכם : מעיניין לעיניין באותו עיניין . ואז נופל לך האסימון . הישתמשתי הרגע במילה הברקה . התחושה בואך בית אימא והריחות האופפים את הדירה מהריחות המופלאים המגיחים מהמיטבח . חוזר לאתמול : זוכרים…. אירית . שמוליק . אנוכי . סטקיית הכפר . ורק אמש פתרתי את סודה של סטקיית הכפר . אתה בא בשערייה… שמוליק וציוותו המדהים , מקבלים אותך בדיוק כמו אימא . אתה מרגיש שבאת הביתה . הבשמים העולים מהמיטבח והגריל של סטקיית הכפר… בדיוק כמו ממיטבחה של אימא . לא ביכדי . הכל הוכן במיטבח של שמוליק . לא יוצר בשום מיפעל . לא אוכל תעשייתי . 42 שנה… והכל תוצרת בית . גילוי נאות : שמוליק הוא חבר יקר ואהוב שלי מיום פריצתה של סטקיית הכפר לחיינו ולנוף מושבתנו . הייתי גם הפירסומאי שלו במהלך כל השנים .

ואחריי שאמרתי . סטקיית הכפר היא מהטובות במיסעדות ארצנו האהובה . באחריות . ונחזור לסיבת ההתכנסות אתמול : אירית ויואב חוגגים 30 שנות חברות במקום האהוב עליינו . זה לא סוד . אני אוהב את אירית ולא ביכדי . אז איך מתחזקים חברות כה ארוכה ללא הפוגה… ולא לרגע ובטח ללא משברים . אתה צריך פרטנרים המאמינים כמוך , בחברות כערך עליון, ואירית היא כזו . הסוד הוא גלוי : נותרים חברים גם כשלא רואים את הדברים תמיד עין בעין . שנינו אוהבים את המושבה שלנו חרף העובדה שלא תמיד יש לנו הסכמה על התנהלותה . אנו מכבדים זה את זו , גם כשהדעות פעמים חלוקות . לא שוברים את הכלים . יש ספייס . יש חברות אמיתית , גם ללא מישטרת מחשבות . תנסו זה עובד . וסוד נוסף : תאפסנו את האגו בבוידאם . אגו הוא אסון טבע הגורם למירב המריבות והסיכסוכים . כשיש הערכה הדדית ואהבה ללא תנאי…. אין צורך בשימוש באגו . יש כבוד הדדי…. אפשר להמשיך לאפסן את כל האגו . ( אגב , זה עובד בכל תחום ולא רק בחברות ) . אירית יקירתי תודה . תודה על 30 שנות חברות . חברות ללא תנאים . חברות הנובעת מכבוד הדדי . מכיבוד דו צדדי . חברות שצלחה כבר את כל המיבחנים האפשריים . אעשה כל אשר לאל ידי לטפח את מעמדך כעיתונאית מס . 1 . במושבה… ולא ביכדי . את מוכשרת ברמות על . במקביל גם צדקת . ויודעות זאת האימאות החד הוריות . החיילים הבודדים . הלוחמים הנועזים שלנו… ואף מילה על המתת בסתר .

ולך שמוליק יקירי , תמשיך להכין לנו את החומוס הכי טוב בארץ . חומוס נטו , כמו שרק השף שלך יודע . תמשיך להכין לנו את הצ'יפס . אחד אחד חתוך ביד בזמן אמת… ואל תיזרוק לנו צ'יפס קפוא לצ'יפסר . תמשיך להאכיל אותנו בבשרים טריים טריים . בשר קפוא… לא בסטקיית הכפר . והמרקים , אותם מרקים , לא לשנות כלום שמוליק . גם לא את התיבול המיוחד של סטקיית הכפר . הסלטים . התבשילים . הספיישלים . והגיע הזמן שתסוח לנו אודות סוד הלימונדה המופלאה שלך . ועם " שחיתות " אזיי עד הסוף…אז אנא אל תישכח את הבווריה שלך ואת המוס… בדיוק כמו שאימא הכינה . לא פחות . ארוחת צהריים עם אירית . אצל שמוליק בסטקיית הכפר . 10 בסולם יואב .

ואחריי כל הטוב הזה לא נישכח לרגע להיתפלל יחדיו לשובם של כל החטופים . לעילוי נישמתם של כל הנופלים . להחלמתם של כל אלפיי הפצועים גיבוריי ישראל . לשובם המהיר הביתה בשלום של כל לוחמיינו גיבורי החיל שרק בזכותם יכולתי אתמול לאכול צהריים עם אירית , אצל שמוליק בסטקיית הכפר . ולכן ולכם חברות וחברים אהובים שלי . לעד זיכרו : רק אהבת חינם תנצח . הרבה אהבת חינם . שלכן ושלכם . יואב .