בסימנא טבא.
ספר ופרשת שמות מעבירים אותנו מסיפורם של משפחות אברהם, יצחק ויעקב (ישראל) לסיפורו של עם ישראל.

" וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ–בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם…. הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ: פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ."

גדולתו של עם ישראל היא בראש ובראשונה בייחודיות שלו.

מסופר כי הצאר ניקולאי הלך ברחוב ברוסיה וראה יהודי עם זקן ופאות בלבוש מסורתי. שאל את פמלייתו מי זה? אמרו לו זה יהודי! אמר להם – שיגיע אלי לארמון, אני רוצה לראות אותו מקרוב… מיד קיבל הזמנה ומועד לארמונו של הצאר. כשהגיע לביתו וסיפר למכריו הגויים על הזמנת הצאר, מיד החלו להסביר לו שאין זה יאה להגיע לצאר בלבוש כזה… לך וקנה לך חליפה עם חולצה זוהרת… גלח את הזקן והפאות שתראה טוב. מדובר בפגישה חשובה… עשה כדבריהם, ובהגיע היום נכנס לצאר. ראה אותו הצאר ושאל אותו – סליחה? מי אתה?! ענה היהודי – אני אותו אחד שראית ברחוב וביקשת שאבוא אליך… אמר לו הצאר: כמוך יש לי כאן הרבה, רציתי לראות את האדם ההוא שראיתי עם זקן ופאות ולבוש מיוחד, זה סיקרן אותי… צא החוצה !

כל ייחודיותו של עם ישראל הוא בזה שהם מובדלים ומופרשים מן הגויים, וכל הצרות שפוגשות אותנו באות בשל התחקות אחר מעשיהם. ברגע שעם ישראל מתקרבים לגויים, נותנים בשמם, לבושם ולשונם, הרי שהגויים כאן מתחילים לנסות לכלות בנו…וכך לאורך כל ההיסטוריה…

במצרים – "ותמלא הארץ אותם" מיד ויקם מלך חדש על מצרים. בימי אחשוורוש – אכלו מסעודתו של אותו רשע (המשתה), מיד ניסו לחסל אותם…
וגם כיום ככל שאנו מנסים להתרפס בפני עמי הארצות, האיום עלינו מסביב הופך למוחשי יותר ויותר.

ככל שנעשה הבדלה הקב"ה יקדש אותנו, אך החיוני הוא קידוש לעצמנו, בכדי להבדיל אותנו מהם…

יהי רצון שנדע לעשות את הבידול הזה מתוך זכות וגאווה של שייכות לעם היהודי

שבת שלום ומבורך
חזי ברזני