המסורת היהודית קובעת את מקום העקידה בהר המוריה-הר הבית. במדרשי אגדה מסופר , כי בתחילה היה המקום עמוק, “כיוון שמר ה’ לשרות שכינתו עליו ולעשות מקדש, אמר אין דרך מלך לשכון בעמק, אלא במקום גבוה ומעולה ומיופה ונראה לכל. מיד רמז ה’ יתברך לסביבות העמק שיתקבצו ההרים למקום אחד, לעשות מקום השכינה.
לפיכך נקרא הר המוריה, שמיראתו של ה’ יתברך נעשה הר” [מדרש תנחומא, וירא, כ”ב]. חז”ל הוסיפו הסברם למקור השם. ר’ לוי בר חמא ור’ חנינא נחלקו ביניהם- חד אמר , הר שממנו יצאה הוראה לישראל, וחד אמר שיצא ממנו מורא לאומות העולם. באתר בו עמד אברהם בנסיון הקשה, מבקש הקב”ה לבנות את בית בחירתו. מכך, צא ולמד את חשיבות המקום לקשר שבין בני אברהם והמקום הנבחר. רבי ידידיה פרנקל רואה את המקום “אידיאלי לחינוך תינוקות, אבן השתיה להקרבה ולמסירות נפש. משם ירדה הוראה לישראל, להבטיח את קיומם הרוחני על חשבון קיומם הפיזי”. [פרשה ארץ ישראלית, אלרז ציון].
