חשיפה בלעדית בפורטל השרון פוסט: ותיק העיר, יזהר אוסטרובסקי באמצעות עו"ד אייל ראובן ולנר הגיש תביעה ייצוגית נגד עיריית כפר סבא אותה ייצגה עו"ד בתיה בראף (מליכזון) ועו"ד גילי שמואלי.
מדובר בתובענה ייצוגית להשבת חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק מ"ר חויב כמ"ר שלם.
תמצית בקשת האישור – המבקש בעל נכס בתחום שיפוט המשיבה המחויב לפי שטח למגורים, שטח למחסן ושטח מבני עזר אשפה חויב בארנונה בשטח של 259 מ"ר אף ששטח הנכס בפועל 257.64 מ"ר: השטח למגורים חויב לפי שטח של 240 מ"ר למרות שהשטח הפועל הוא 239.27 מ"ר, שטח המחסן חויב לפי שטח של 13 מ"ר למרות שהשטח בפועל הוא 12.54 מ"ר ושטח מבני העזר חויב לפי שטח של 6 מ"ר למרות שהשטח בפועל הוא 5.83 מ"ר.
סעיף 8 בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 קובע כי רשות מקומית תטיל ארנונה לפי "יחידת שטח". תקנה 3(א) בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007 קובעת כי "חישוב שטחו של נכס לצורך הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית אשר תוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע". תקנה 4 בתקנות ההסדרים קובעת כי "מועצה רשאית להטיל ארנונה כללית לגבי – (1) בנין – לכל מטר רבוע…". מכאן, שנקבע כי יחידת השטח המינימלית שניתן להטיל בגינה ארנונה היא מטר רבוע, היינו 100 ס"מ. המשיבה, קבעה בצו הארנונה שלה כך: "צורת החישוב – בצו זה כל חלק של מטר העולה על 50 סמ"ר יחשב לצורך המס כמטר שלם ". למשיבה אין סמכות לגבות בגין חלק ממ"ר שטרם הבשיל לכדי יחידת החיוב אלא רק בגין מ"ר שלם. למשיבה גם אין סמכות ל"עגל" את שטחי הנכסים ולהוסיף שטח לחיוב שאינו קיים במציאות כלל.
הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל הנישומים בתחום שיפוט המועצה אשר שטח נכסיהם אינו מסתיים במ"ר שלם, אלא בחלק המ"ר ומבוצעים להם עיגולי שטח בפועל תוך הוספת שטח שאינו קיים במציאות, וזאת בשנתיים שלפני הגשת תובענה זו ועד ליום בו תחדל המועצה מהגבייה הלא-חוקית".
יצוין כי בקשת האישור שהוגשה היא אחת מבקשות אישור רבות שהוגשו באותו עניין לבית משפט זה ולבתי משפט אחרים.
בעניין עמר נקבע בעניין שעמד לדיון, קרי עיגול השטחים, כי:
"השילוב בין התכליות הפרטניות של דיני ההקפאה בתחום הארנונה לבין התכליות הכלליות של דיני המס מוביל למסקנה, כי פרשנותה הראויה של תקנה 3(א)לתקנות ההסדרים היא שעל כל הרשויות המקומיות לפעול לפי השיטה המדויקת. במילים אחרות,עליהן לחשב את הארנונה לתשלום בגין הנכסים שבתחומן על בסיס נתון השטח המדויק שנמדד עבור כל נכס, כולל חלקי מטרים רבועים.לאור מסקנה פרשנית זו, גבייה לפי שיטה אחרת – עיגול תמיד למעלה,עיגול תמיד למטה, או עיגול מעלה-מטה לסירוגין – היא גבייה בלתי חוקית"
עוד נקבע שם לעניין תחולת ההלכה:
"לפיכך, אנו מחליטים כדלקמן:השיטה המדויקת היא השיטה המחייבת לפי תקנה 3(א) לתקנות ההסדרים.הלכה זו תחול פרוספקטיבית בלבד. בנוסף, מועד תחילתה של ההלכה מושהה,כך שהיא תיכנס לתוקף ביום 1.1.2018. יחד עם זאת, החל מיום 1.1.2016,על רשויות מקומיות שיש בידיהן נתונים מדויקים בדבר שטחי הנכסים שבתחומן או חלקם לחייבם בארנונה לפי השיטה המדויקת. כמו כן, החל ממועד זה,רשויות מקומיות שלא מצויים בידיהן הנתונים המדויקים לגבי כל הנכסים או חלקם, אך יבצעו מדידות חדשות של נכסים קיימים,ימדדו נכסים חדשים או יקבלו נתונים בדבר השטח המדויק של נכסים שבתחומן בדרך אחרת, יקבעו את שומת הארנונה עבור נכסים אלו לפי השיטה המדויקת.נדגיש, כי ההוראה לגבי תקופת המעבר תחול רק על שומות עתידיות,שיוצאו לשנת 2016.היא לא תחול על חובות ארנונה שלא שולמו על פי שומות עבר" (שם, בפסקה 47).
בית המשפטקבע בפסק הדין:"היה טעם בהגשת התובענה הייצוגית שאכן נפלה אי חוקיות בפעילות הרשות המקומית שיש להניח שנושא זה לא היה מתעורר בתביעה אישית . ההליך הייצוגי תרם לליבון הסוגיה ולקביעת ההלכה החדשה. עיגול שטחים כלפי מעלה אינו חוקי!".
"הגמול לתובע יעמוד על 10 אלף שקלים ושכר טירחה לבא כוחו המייצג יעמוד על 75 אלף שקלים", כך לפי פסיקת השופטת מיכל נד"ב.
