"אהאהיה כטל לישראל,יפרח כשושנה, ויך שרשיו כלבנון" [הושע , י"ד 6]. הפטרת פרשת "האזינו" מאחדת תוכנן של נבואות נחמה שלאחר חורבן המקדש, עם תוכן ימי התשובה שבין כסה לעשור. זוהי האחרונה בנבואות הנחמה, ואולי העזה שבהן בביטויי הפיוס וההרגעה של הקב"ה לעם ישראל ,לאחר החורבן הגדול. במקורות היהודיים משמש הטל כסימן ברכה. יצחק מברך את יעקב "… מטל השמים ומשמני הארץ…" [בראשית כ"ז 28].

פרשת האזינו פותחת "יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי…" , וממשיכה בתכונות הטל :"וכרביבים עלי עשב". הטל נוצר בלילה ומתגלה עם שחר, ולכן ברכתו סמויה. כוונת הכתוב :"אהיה כטל לישראל" מתייחסת , אולי לתכונה זו הדומה לגאולת ישראל האמורה לבקוע עם שחר. בספר תהילים קל"ג 1 , אנו קוראים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד… כטל חרמון… על הררי ציון…". עמוס חכם ב"דעת מקרא" , רואה ב"טל חרמון" ביטוי למשאלת לב, של החוגגים בירושלים, בעת העליה לרגל: "שתהא שנת ברכה בציון, וירד בציון טל בשפע, כדוגמת הטל היורד בחרמון". [פרשה ארץ ישראלית, כהן שמואל]