תערוכה מיוחדת בגלריה "ארטמבט" בכפר סבא | אוצר דורון פולק

דורון פולק אוצר ומפיק תערוכות רבות הן בארץ והן ברחבי העולם. איש רב פעלים, עסוק בכמה פרויקטים בו זמנית אך תמיד מספיק ומקדיש את מלוא תשומת הלב לכל פרויקט. הפרויקט הנוכחי שאוצר וגם משתתף בו, הוא תערוכה בת 15 אמנים בנושא הקשר בין אדם לאדמה "הן ממנה באנו ואליה נשוב". התערוכה החדשה באוצרותו נקראת "מבחינה סיסמית" ותהיה מוצג בגלריה "ארטמבט" שברחוב רופין 15 כפר סבא בין התאריכים: 19.2.14 ועד 22.3.14
מבחינה סיסמית"

עדיין לא קיימת דרך לחזות במדויק היכן, מתי ובאיזו עוצמה צפויה רעידת אדמה, אבל יש אפשרות לחזות חיזוי ארוך טווח : אפשר להגדיר את האזורים המועדים לרעידות אדמה ולחשב את ההסתברות להתרחשות רעידת אדמה ואת טווח הזמן הצפוי להתרחשותה של הרעידה הבאה.

זאת על פי נתונים מתועדים בני מאות שנים אודות תכיפותן של רעידות האדמה הקודמות, אופיין ועוצמתן . יש אזורים "מתים", כלומר אזורים שאינם פעילים זמן רב מבחינה סיסמית. נראה כי באזורים אלה, המכונים "פערים סיסמיים " יתחוללו רעידות אדמה בעתיד, אך קשה לחזות מתי זה יקרה. קיימות כמה תופעות העשויות להזהיר מפני רעידת אדמה מתקרבת:

1) תזוזות בפני הקרקע – פני הקרקע עולים כתוצאה מהאנרגיה המצטברת, חלק קטן מהאנרגיה משתחרר דרך סדקים קטנים, הקרקע נחה וחוזר חלילה.

2) שינויים במפלס המים או במפלס הנפט בבארות – שינוי ניכר במפלס הוא עדות לעיוות שחל בסלעים לפני שמתרחשת רעידת אדמה .3) עלייה בכמות גז הרדון המצוי בקרקע – לפני רעידת האדמה, כאשר גוברים הלחצים על הסלעים ונפערים בהם סדקים, הרדון משתחרר ונפלט לאטמוספרה. כיום קיימות מערכות התרעה משוכללות מפני צונאמי. ישראל נמצאת באזור פעיל מבחינה סיסמית ורעידת אדמה יכולה להתרחש כאן מידי יום.

יסוד האדמה הוא אחד מארבעת היסודות מהם מורכב העולם בו אנו חיים. האדמה משמשת פלטפורמה להתרחשותם של החיים, ובעיני רוחי, היא היסוד החשוב ביותר המרכיב את הווייתנו. מהאדמה נוצרנו ובאנו לעולם ואליה נשוב בסוף הדרך. התערוכה "מבחינה סיסמית" מהווה עבורי תרגיל יצירתי המחובר למחקר האמנותי, בו אני עוסק בשנים האחרונות, ובמהלכו אני נפגש עם יוצרים נוספים המתחברים ופועלים בנושא. החקירה הסיסמית המדעית מהווה עבורי סמל לבחינת צפונותיה של ההוויה החברתית והפוליטית בתוכה אנו מצויים. באופן פרטי ואישי, מהווה הבדיקה הסיסמית עבורי, מעין אפשרות לתהליך עלום, סתום ומרתק לבדיקת ההשפעה החומרית של האדמה על הגוף, על שפת הגוף, על מצב הרוח, ויותר מכל על הכושר ליצור, להמציא, לקיים ולחוות. נושא רעידת האדמה ממשיך לרתק אותי יותר מכל. אני מנסה למצוא כל העת אנלוגיה, אפילו מקרית והזויה, בין נושא רעידת הגוף באופן פיזי וההשפעה הקיימת מהתקיימותה, ומנושא הסיכון הסמלי המרחף מעל חיי מרעידות ומעידות אחרות של הגוף או הנפש. השאלה הסיזיפית, בה אני מוצא את עצמי כל העת, הנה, האם ניתן באמת לאמוד, לצפות ולמדוד את אותן סכנות.

התערוכה מביאה קבוצת יצירות של אמנים שונים, חברים ועמיתים, העוסקים לדעתי באופן גלוי או סמוי בהתייחסות לנושא האדמה. דן מלר, אמן פסל ורופא המקורב לנושא הגוף והתראפיה, מפסל ראשים אנושיים, העשויים מרשת ואדמה. עבודתו מציגה את פרשנותו לגבי הטיפול בשינויים הפיסוליים הניתנים לתכנון ועשייה בראשו של האדם. אורה אברהמי, אמנות וחקלאית בעברה, מציגה התייחסות לשירת האדמה, המפרשת את חיבורו של האדם אל נוף מולדתו ותגובתו לשינויים המתחוללים בה. ננסי ספרו לקחה את מושג "אמא אדמה", כסיבה לקרבות של חיים ומוות בין בני האדם.

אצל אורית משולם מופיעה אמא אדמה כדמות העולה מן הקרקע ומתחברת בשמלה המסמלת את דמותה הנשית והמחוברת אל הנוף. בנושא זה עוסקת גם נורמה דרימר – אמנית קונספטואלית היוצרת קולאז'ים של צילומי אדמה המתועדים במסעותיה על פני תבל. בעבודותיה היא יוצרת מציאות חדשה המבטלת את המשמעות הפוליטית של קישור האדמה לעם מסוים.

בעבודת הכרזה ל"סביבה שלום" של דני קרוון שיצר לבינאלה בוונציה ב-1976 ל"סביבה לשלום" – בסביבה הפיסולית שלו יצר משטח בטון כמסמל אדמה. עליו הוא רצה שהקהל יחלוץ נעליו כשהוא פוסע בין חלקי הפירמידה ויחוש את משמעות המקום והאדמה השווה לכל בני האדם. כמוהו גם אמלי בנס בזזינסקי מארצות הברית, יצרה עבודת מחווה לטבע ולאדמה בפרויקט "דו קיום", שנערך באדמות מצפה רמון.

ז'ק ז'אנו משתמש באבן העשויה מאדמת הגליל, מקום מגוריו, אותה מטמין בתוך פסלי אופנועים ועגלות, מעניק פרשנות חדשה לנושא האדמה הזזה. אהוד אורן מציג אדמה בתוך מבנה אריזת גבינה, ההופכת אותה בכך לעוד מוצר צריכה ששוויו מדוד בכסף. צילום אדמת חוף הים ופיסת השחור הפלסטית החריגה המופיעה על גביה מביאים מחשבות אחרות שעלו בראשו של בוקי שוורץ, שהתייחס רבות לנושא הלוקאליות והמקום. ערגה אמיתית לאדמת המדבר מביאה בעבודתה המינימליסטית אילנה צמחוני הבונה מרקם מיוחד תלת ממדי של אדמה על משטח בד קשיח.

מייקל לזר
, מדען דר' לגיאופיזיקה משתמש באמנותו במדידות סיסמיות, מהן הוא יוצר ציורי קו וצבע המתעדים תנודות במקומות שונים בעולם. כמו כן הוא מתעד את תגובת גופו לעבודה עם אדמה בעבודות פיסול של ספרי אדמה וצילום ומייצג בהן הוא מתנסה.

סדרה נוספת של עבודות אישיות משלי יוצגו בתערוכה, חלקן מתעדות תהליך ומפגש של הצלם איתן ויתקון עם עבודת גוף, שבצעתי באדמות כפר חב"ד, כחלק מתהליך של בחינת מוטיבים סמליים של הביטוי "חיים ומוות ביד האדמה".

בנוסף, אציג גם יצירת צילום משותפת לאמן אמיר כהן ולי וכן עבודות חדשות מסדרת "סירות האדמה" – נושא אקטואלי, בו אני מצוי בימים אלה, כחלק מתהליך הכנה לתצוגה של 3 תערוכות בפולין, גרמניה ומונטריאול.

הכותב: אוצר ומציג בתערוכה- דורון פולק


שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות