בית המשפט המחוזי בתל אביב (הרכב כב’ השופט רענן בן יוסף) גזר 4.5 שנות מאסר על בן 18 בעת הארוע וקטין שהיה בן 15 בעת הארוע, בגין ביצוע עבירות מין בקטינה בת 16. הקטין הורשע בניסיון אינוס בחבורה שלא בהסכמה ותוך ניצול מצב המונע לתת הסכמה חופשית ושרגא הורשע בסיוע לניסיון האינוס. בנוסף הורשעו השניים בשלוש עבירות של מעשה מגונה ושלוש עבירות של מעשה מגונה תוך ניצול מצב המונע לתת הסכמה.
מאת: אירית מרק
על פי גזר הדין, הנאשמים הורשעו בכך שבספטמבר 2017, כאשר בילו במועדון סמוך לחוף הצוק, פגשו בקטינה בת 16, הציעו לה משקאות אלכוהוליים ומזגו לכוס השתייה שלה משקה אלכוהולי פעם אחר פעם, עד שהקטינה לא הצליחה לפקוח את עיניה, התקשתה לעמוד באופן יציב ולהתהלך בכוחות עצמה. בעודה שרויה במצב של שכרות, הובילו אותה הנאשמים למקום מרוחק וחשוך על חוף הים. שם, ניסה הקטין לאנוס אותה, כששרגא מסייע לו ושניהם ביצעו בה שורת מעשים מגונים בניגוד להסכמתה ושהיא מצב המונע ממנה לתת הסכמה. על פי גזר הדין, מדובר באירוע מתוכנן, בו ביצעו הנאשמים מעשים קשים תוך הפעלת כוח במתלוננת, במשך זמן ממושך, והמשיכו למרות תחנוניה, תוך ניצול ברור של מצבה וכשהם מודעים לו. עוד צוין כי הנאשמים ביצעו את העבירות יחד כשהקטין לקח חלק פעיל ואקטיבי במעשים.
בתום הארוע, הותירו אותה הנאשמים מוטלת על החוף וברחו מהמקום. לאחר מכן, התחרט שרגא, ושכנע את הקטין לחזור למקום והשניים העלו אותה ליציאה מהחוף.
בית המשפט גזר עליהם 4.5 שנות מאסר, מאסרים על תנאי ופיצוי בסך 25,000 ₪ מכל אחד מהנאשמים.
בית המשפט קבע כי הנאשמים “פעלו כאחד, השתמשו במתלוננת ככלי בידיהן לסיפוק צרכיהם ללא כל רחמים, הבעת אמפתיה ודאגה לשלומה”. באשר לעונש ציין בית המשפט כי “הפסיקה מבטאת מסר ברור באשר לענישה הראויה והמתחייבת במעשים מסוג אלה שביצעו הנאשמים, שיש בהם להותיר צלקת בנפשם של הקורבנות, ושהנזק כתוצאה מהפגיעה ,מלווה אותם בהמשך חייהם ובמהלך שגרתם היומיומית”.
תגובת עו”ד אפרת שדה מפרקליטות מחוז תל אביב, שניהלה את התיק :
“מדובר בנאשמים שביצעו במתלוננת, שהייתה נתונה תחת השפעת אלכוהול, שורת עבירות מין קשות וחמורות, בעודם מתעלמים מסבלה ואדישים לתחינותיה. בגזר הדין, קיבל בית המשפט את עמדתנו וגזר על הנאשמים עונשי מאסר ממושכים, נוכח חומרת המעשים וחרף גילם הצעיר. בית המשפט שולח מסר חשוב, בדבר הוקעת עבירות מין ככלל וכלפי קטינים וקטינות בפרט וקובע כי בנסיבותיו החמורות של תיק זה והגם שמדובר בנאשמים צעירים, יש להעדיף את שיקול הגמול וההרתעה, על פני שיקול השיקום”.
