פרשת השבוע | אחרי מות קדושים תשפ״א מאת: חזי ברזני

פרשת אחרי מות קדושים נפתחת באזכור אודות שני בני אהרון שמתו בבואם להקריב אש זרה, וכאן בא המינוי הראשון התחום באופן רישמי של אהרון כ ׳כהן הגדול׳ הראשון, שהולך לקבל את ההנחיות המדוייקות לעבודותיו ביום הכיפורים.

את יום הכיפורים אנו מכירים כיום שבתון, יום של תפילה בבית הכנסת, כולנו בלבן בחרדת קודש. בתוך תפילת יום הכיפורים אנו מזכירים פעם אחת בשנה את עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים שבית המקדש היה קיים. טקסט שנקרא ׳סדר העבודה׳
וכמובן קוראים את פרשת ׳אחרי מות׳. שכן בפרשה תיאור הטקס של יום הכיפורים, שבו נכנס הכוהן הגדול למקום הקדוש ביותר במקדש –  קודש הקודשים. (פעם אחת בלבד בשנה). שם הוא מכפר על חטאֵי ישראל, חטאֵי בני ביתו וחטאיו שלו. הוא היה מעביר את החטאים באופן סמלי אל השָׂעִיר לעזאזל ושולח אותו למִדְבָּר.
כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ. (ויקרא פרק ט”ז, פסוק ל’).
בפרשת קדושים, אנו קוראים על הציווי לבני ישראל:
דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: ‘קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם’״(ויקרא פרק ט’ פסוק ב’).
התורה אולי לא ממש מסבירה את הציווי, אך נותנת בפרשה רשימה ארוכה של מצוות. אפשר להניח שבמילוי מצוות אלה נעשה אדם קדוש יותר ומתקרב למידותיו של הקב״ה. וניתן לראות כי המצוות המוזכרות הן גם בתחום שבין אדם למקום, כמו למשל, שמירת השבת, איסור עבודה זרה.אולם, החשוב והמודגש הן מצוות הקשורות למה שבין אדם לחברו. למשל: מתנות לעניים, לא לשים מכשול בפני עיוור, לא לרַכֵל, לא לשנוא (“לא תשנא את אחיך בלבבך”), לכבד את הזקנים, לערוך משפט צודק ועוד.

מסופר על רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ זצ״ל , המכונה ׳החוזה מלובלין׳, שהיה אומר:״חביב עלי רשע היודע שהוא רשע, מצדיק היודע שהוא צדיק.״
כשנשאל מה הפשט?, הסביר לו: רשע היודע שהוא רשע הרי הוא הולך לפי האמת, וממילא עדיין יש לו זיקה לקב”ה, שהוא אמת. אבל צדיק ה”יודע” שהוא צדיק, כלומר שהוא צדיק בעיני עצמו!!! הרי וודאי שהוא לקוי במידת הגאווה, שכן “אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא” ובתור בעל גאווה אין לו כל זיקה לקב”ה, מאחר ש”אין אני והוא יכולים לדור בעולם”.

בפרשת השבוע שאנו מקבלים את הצווי של יום כיפור ומיד לאחר מכן אומרת לנו התורה את החשיבות של היותנו קדושים. בגאווה אין קדושה… ועל גאווה אין יום כיפור מכפר….

שבת שלום

שלכם,

חזי ברזני

תגובות

תגובות