כשאני אומר. חוזר ואומר שחברות זו ערך עליון אתם הריי יודעים עד כמה אני צודק. זה היה אמור להיות עוד כוס קפה שבשגרה יחד עם חברי האהוב אברש’ה מרצ’ינסקי. אלא שמרצ’י… המאמן המיתולוגי שלנו הפתיע אותי וקיים מיבצע ביקור פצועים יחד עם שחקנים שהיו שותפים עמנו לעלייה ההירואית בעונת 92/93.

האמת התרגשתי. מאד התרגשתי. חלפו שנים הרבה מאז הייתי היו”ר שלהם והקשר החם עד עצם היום הזה… אומר דרשני. כולם היו בניי… אך בעיקר אגדות דשא אחד אחד…וכך מצאתי עצמי סביב שולחן עגול בקפה מס. 1. במושבה אצל רוחל’ה ותמיר בן חיים. יחד עימי בפריים מופיעים כוכבים אחד אחד. המאמן האגדי מרצ’י…ירון פרסלני מגדולי הבלמים של ישראל בכל הזמנים. בני טבק. מטוס. חלוץ ענק.

אדיר שמיר השוער המדהים. באחד על אחד הגדול מכולם. תמיר בן חיים… תמצ’ה עבורנו…מרצ’י ותמיר חתומים יחדיו על תפקיד הקשר 50/50 שכה נפוץ היום במקומותינו. מספיק אם הייתי מעלה בטור את השמות הפרטיים. מרצ’י. תמיר. ירון. בני. אדיר… כל שוחריי הכדורגל יודעים היו במי עסקינן. ובואו נדבר גלויות… היכן יש היום בכדורגל אנשים כה מופלאים ומוכשרים. כמה מאמנים אתם מכירים כמו מרצ’י. כמה שוערים יש ברמה של אדיר. כמה בני טבק ירון פרסלני ותמיר בן חיים חוזים היום על כריי הדשא שלנו. הספקנו גם להתקשר לסקורר האוקראיני שלנו ואלארי קורלנצ’וק ולחזק את ידיו.

אני מודה לכם מעומק ליבי חברים אהובים שלי. חיזקתם אותי. ריגשתם. העצמתם… אין כמוכם לסיוע בהליך השיקום. ולכן ולכם חברות וחברים אהובים שלי אמשיך לחפור לכם. רק אהבת חינם תנצח. הרבה אהבת חינם. שלכן ושלכם. יואב. כפר סבא. כפר סבא. כפר סבא.