פוליטיקלי קורקט.
מאמר פוליטי – אבל לא רק. נכון שהמאמר הזה מדבר פוליטיקה, אולם עיקרו של המאמר עוסק בערכים אנושיים, ערכי החברה, המוסר והדרך בה קורים דברים לאחרונה.
אני מבקשת להתייחס לחדשות האחרונות אודות שיפוץ ביתו של ראש הממשלה מר בנט, המכהן כראש ממשלת ישראל עם 4 מנדטים, ברוטציה בינו לבין יאיר לפיד (החליפי) שהוא בעל 15 מנדטים. לכאורה – מדובר בכינון ממשלה לא דמוקרטית. ראש ממשלה מכהן כשיש בידו 4 מנדטים? היכן נשמע כדבר הזה? לדעתי בארצות חשוכות מאוד, שדמוקרטיה היא מילה לא מוכרת. (יתכן כי אני טועה בסך המנדטים, אך גם אם כן – הטעות היא 2 מנדטים לכאן או לכאן). ובכן, לא נראה לי שיש הרבה אנשים שלא מודעים
לעניין המנדטים, אך אלה מתחלקים ל 2 קבוצות; האחת – לא מעניין אותה. מדוע? כי “רק לא ביבי”. כיצד זה מתפרש במילים פשוטות? ערך הדמוקרטיה אינו חשוב, היות וערך השנאה גובר על כל הגיון. נו, אנחנו יודעים שהשנאה מעוורת ואף גורמת להרס ולמלחמות.
משפטו הידוע של ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו, מתנהל באופן תמוה ולעניות דעתי, ככל שהייתה כצעקתה – הרי שזאת הייתה נשמעת גם נשמעת “בהרי יהודה ובחוצות ירושלים” אולם הצעקה דווקא יוצאת ממקום אחר ושאלות רבות עולות ותחושות מפחידות של משהו לא טוב קורה פה, משהו שכל אחד ואחת מאתנו צריכים לחשוש מפניו. מדוע הגעתי עד הלום וקפצתי מדבר למשנהו? אחזור לתחילת המאמר – שיפוץ ביתו של ראש הממשלה בנט, 4 מנדטים, רוטציה – שנה וחצי, עשרות מיליוני שקלים! חוזרת שוב – שיפוץ ביתו הפרטי! של ראש ממשלה בעל 4 מנדטים, אשר נועד לכהן שנה וחצי! כשבית ראש הממשלה אמור להיות ברחוב בלפור, אשר נמצא בבירתה הנצחית של מדינת ישראל – ירושלים!
עשרות מיליוני שקלים! כספי ציבור! על שיפוץ שעד שיסתיים – תסתיים כהונתו של זה.
וכשתסתיים כהונתו – יעלה לציבור לפרק את שנבנה וכספם ייזרק כלאחר יד!
רבות יסופר על תהליך שיפוץ הבית הזה אגב, במונחים אחרים – קחו את ה 50 מיליון שח האלה ובהם אפשר היה לבנות כמה וכמה וילות פאר, אבל זה כבר סיפור אחר.
תחילה – נאמר כי הבית ברעננה אינו בית ראש הממשלה הרשמי ומשכך – לא ניתן להפגין מולו ואכן, בכל פעם בה ביקשו אזרחים להפגין מול בית ראש הממשלה, להשתמש בזכות דמוקרטית מהעליונות שקיימות – לא ניתנה להם הרשות והמשטרה הדפה את כל מי שניסה לעשות כן באצטלה שזה אינו ביתו הרשמי של ראש הממשלה. אגב, אותם הדברים נאמרו לבית המשפט ודווח כי הבית אינו מעונו הרשמי של ראש הממשלה!
בינתיים, דחפורים, עבודות בניה, תוהו ובבוהו ששכניו נאלצו לעבור וכל זה כדי להכשיר את בית ראש הממשלה!
כאשר היה הדבר כבר ברור כמו אישה בחודש ה 9 להריונה – פורסמה הידיעה כי מעונו הרשמי של ראש הממשלה הוא, הוא… ברעננה! וואוו שוק, הלם! לא ידענו… באמת?! מה, ילדת?? היית בהריון?? לא ראינו…
ותשובתו של ראש הממשלה ; זה לא אני, זאת השביתה, זה השב”כ זה ….
והעולם שותק!
הנה השנאה בהתגלמותה, יוצאת אל האור ברוב הדרה, עיוורת, חירשת, ששה אלי קרב, מתירת דמים, חסרת רסן, אלימה, בוטה – צבא עמלק!
אמנם השנאה היא חלק מטבעו של האדם ולטבע הזה 2 פנים לשנאה אין ערכים, כשהיא גוברת – היא שולטת! וככל שאלה אינם משרתים אותה – היא תרמוס אותם ללא רחם ומה הוא ערך הדמוקרטיה, כאשר מדובר בערך אשר אינה משרת אותה? כלום ושום דבר! הנה, ראו – לו הערך הדמוקרטי היה ערך עליון – יכולנו להפגין מול מעונו הרשמי של ראש הממשלה.
ושאר ערכים אנושיים – נער הייתי וגם זקנתי וזכורים לי הפגנות קשות מול מעונו של ראש ממשלה אחר, על הרבה פחות משיפוץ בית ללא היתר, בעשרות מיליונים כל חשבון הציבור, כשהתהליך נעשה בהיחבא ובשקרים נוראיים לכאורה, שקר רודף שקר, אשר לכאורה יוצא מפיו של ראש הממשלה הוא עצמו! כשדיבר על שביתה שהחלה רק בינואר, בעוד הוא נכנס לתפקידו בחודש יוני! מה קרה מיוני עד ינואר ומדוע לא שופץ המעון בבלפור? את זה אנחנו כבר מבינים היטב.
מעון ראש הממשלה בבלפור, נותר מיותם. “בית רפאים” מספרים מקורבים לשם. בירת ישראל הנצחית – ירושלים, כבר אינה מעוז, אינה הסימן המובהק בו ראש ממשלה מצהיר על בירתו, עת הוא יושב בה ומכהן מתוכה.
בימים בהם ערך הדמוקרטיה היה ערך עליון, בלפור לא נותר מיותם, ההיפך – זכורות לי הפגנות ענק, בכל מוצאי שבת, בשיאה של מגפת הקורונה, עד כדי כך הדמוקרטיה הייתה ערך עליון, שהיה מותר להפגין, אך ללוות אדם בדרכו האחרונה, להיפרד ממנו בהלוויה – זה היה אסור! למה? כי זאת התקהלות. ( כאילו הקורונה ידעה שמותר להדביק בהלוויה אך אסור בהפגנה).
זכור לי שאלפי אנשים הגיעו, כשבאמתחתם איברי מין מתנפחים, בובות בדמות ב”נ לבוש מדי אס.אס. או כפיע, לעיתים תלו את הבובות ואף עשו פסלים ושברו אותם לאות הזדהות.. עד כדי כך ערך הדמוקרטיה היה חשוב. אגב – גם בביתו הפרטי בקיסריה, הפגינו. לא היה רגע דל.
וכעת – עומד ראש ממשלה, אשר לא פחות ולא יותר עמד (או מי מטעמו) מול בית המשפט הנכבד וטען כי ביתו ברעננה אינו מעונו הרשמי ! (זאת בזמן שהדחפורים חופרים)
ושקט – יש שקט!
פתאום הדמוקרטיה אינה ערך עליון.
פתאום שיפוץ בעלות הזויה מקובלת עלינו.
פתאום השקרים מקבלים נופך של אמת.
פתאום ירושלים בירתה הנצחית של ישראל, אינה עוד.
פתאום כל הבטחותיו ערב הבחירות ומעשיו בפועל לאחר מינויו לראש ממשלה – אינם אלא מילים ריקות מתוכן.
פתאום הזכות הדמוקרטית שלנו לבחור לפי צו לבנו במועמד אשר אנו מזדהים עם ערכיו, נלקח מאיתנו.
פתאום יש שקט.
השקט הזה זאת השנאה שניצחה, שמנצחת.
השקט הזה – הוא, הוא האויב שמכרסם בנו.
יש פתגם במרוקאית שאומר שכשיש שקט, יש פחד, כשאדם שקט, צריך להיזהר ממנו.
ויש פתגם שאומר “השקט לפני הסערה”.
השנאה ניצחה – הניצחון הוא השקט שלה.
אנחנו בעידן בו נראה כי האהבה לא מנצחת, וכולי תקווה שכעת זה רק נראה כך ויבואו הימים ההם שלא יהיו 2 מחנות בתוך עם אחד, ודעה תישאר דעה ולא חרב המפלחת בין אחים, והצדק ייעשה וייראה בכל פינה, כמצווה וכראוי והשנאה תעלם כלעומת שבאה וניצחון לעולם לא יהא שוב נחלתה.
ודווקא היום, ערב יום השואה – עלינו לזכור ולא לשכוח, כי ניסו לכלותנו שוב ושוב ולא הצליחו ורק אנחנו יכולים לכלות את עצמנו, מקום בו אנו נותנים לשנאה לשלוט, לנצח.
וכל שאני מבקשת את חזרת הערכים לחיקנו, אלה אשר בזכותם הגענו עד הלום.
ערב יום השואה, 2022, מדינת ישראל – מדינת היהודים.
שלכם,
אביטל כהן,
אביטל כהן, עורכת דין ומגשרת. נייד: 0552-4323405 משרד: 079-5555596 כתובת: רח' התעש 18, כפר סבא
