מהדורה חמישית של הספר “לגעת בפסוקים” יצאה לאור

מסע בקיאות  – לגעת בפסוקים – בקיאות בונה זהות 

בימים אלו יצאה לאור מהדורה חמישית של הספר “לגעת בפסוקים”. המלקט, משה שחר, הוא מהנדס. עסק בפיתוח לוויינים 30 שנים. הספר הוא מפעל חיים, עליו עמל  20 שנים.

הספר מנגיש את התנ”ך. מכיל לְקָטִים מ”בראשית” עד “נחמיה”, היוצרים רצף תנ”כי ממוקד, ללא שינויי תוכן וסדר המקור. בליווי כותרות. נועד לביסוס בקיאות בתנ”ך.

הנספחים: “נוגעים בתנ”ך” בחתכים שונים – ביטויי לשון, מחרוזות של פסוקי תנ”ך לפי נושאים, היסטוריה ואילן יוחסין, ארכאולוגיה. התפתחות התנ”ך.

המלצות מכל הקשת: רבנים, יודעי ספר ואלופי תנ”ך. 

משה מספר: “מסע הבקיאות” שלי החל בטקס שנערך בבית הספר של בְּנִי הצעיר. המנהלת פתחה את נאומה במילים: “חכם יווני אמר...”. אחריה פתחה מרכזת החטיבה את דבריה ואמרה: “גם אני אפתח בציטוט משפט סיני עתיק“. “פתיחות” אלה לא מָצְאוּ חֵן בעיניי. ראוי שמחנכת עִבְרִיה  תשלב בפני תלמידי בית ספר יְהוּדִי  פניני חכמה מהמקורות העשירים שלנו, שהם בְּנֵי למעלה מ-1,500 שנים – המקרא, המשנה, התלמוד – כנאמר “הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ  . 

אומנם, ראוי ללמד את ילדי בֵית יִשְׂרָאֵל  גם מחוכמת העמים, אך ראוי ונכון להדגיש את ערכי התרבות שלנו. 

אִם כֵּן אֵפוֹא דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹרלֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה  כַּדָּבָר הַזֶּה, הָיוֹ לֹא תִהְיֶה , וכדברי המשורר בְּתְהִלִּים “עֵת לַעֲשׂוֹת“. ממחשבות אלו נולד המסע האישי. וכדי שלא תַעֲלֶה עַל רוּחָכֶם המחשבה כי המספר בָּדָא מִלִּבּוֹ את הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה מוסיף אני הצהרה בנקיטת חפץ, כי האירוע אכן קרה, בדיוק כמסופר”

משה מוסיף ומספר: “יש לו בן “חוזר בתשובה”, כלה “תמניה”, חתן “מרוקאי”, אישה “פולניה”. הוא עצמו יליד רומניה ושפת האם שלו גרמנית ויידיש. מהסיפור הזה באו 8 נכדים בכל צבעי הקשת…  משפחה שהיא מקרוקוסמוס של החברה בישראל… משפחה שמספקת התחלה “פיקנטית” לשאלת דורנו – מה יחבר בינינו? כיהודים, כישראלים, כציונים? זוהי שאלת דורנו – סוגיה אסטרטגית, קיומית.  

 

ממשבר (של זהות, חיבור, שייכות) – לחזון (של בקיאות)

אנו אומה על פרשת דרכים” (נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין) – אומה במשבר זהות – בחיפוש תוכן, משמעות, חיבור, שייכות. 

אומתנו למדה להכיל בתוכה, אומנם במחלוקות קשות, אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים, חילונים. אבל… דווקא בעטיה של עובדה זאת, אין בסיס משותף, אין Common Ground”  (Ronald Lauder – נשיא הקונגרס היהודי העולמי). הדבק שאחז בין חלקי האומה הכיל שני מרכיבים – דת ובידוד בתוך העמים. הדבק מתפורר. ואם אין דבק אין אומה. “הקיטוב… יערער המכנה המשותף עד כדי ספק מטלטל, האם מדובר ב’עם’ אחד” (ידידיה שטרן). “מתווה הכותל” (חלוקת הכותל המערבי) הפך לסמל הקיטוב. 

המשימה: לבנות “ברית יעוד” – להגדיר חזון לעתיד! לתת משמעות למדינה ולמפעל הציוני (נא לא לפהק…).

הטיעון: מגילת העצמאות היא תמצית החזון של מדינת ישראל ושל הציונות – מסמך מכונן בעל חשיבות היסטורית, יתד להסכמה רחבה (ידידיה שטרן). מנסחי המגילה שיבצו בתוכה פעמיים את המילה “חזון”, ביודעם – בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם  (משלי). המגילה מציבה ייעוד ויעדים  עֲדֵי עַד (ישעיהו). 

הייעודלבנות בית לאומי. פתוח לכל יהודי (חזונו של הרצל). 

היעדיםלכונן בית זה כחברת מופת – חרות, שוויון וצדק, בלי הבדל דת גזע ומין, לאור חזונם של נביאי ישראל (=התנ”ך). 

מהצבת היעדים נגזר חזון הבקיאות: תהא בקיאות בתנ”ך בסיס לתרבות ולחינוך – לערכים ואזרחות, למורשת ואתוס, ללשון ושורשיה. 

הסיסמה: בקיאות בונה זהות.

היישום: הקניית בקיאות למורים ומחנכים, לנוער, למפקדים ומנהיגים. אלה יהיו שגרירי חזון זה. 

ולמען השם, בואו לא נצמיד לחזון הבקיאות בתנ”ך את המילה “הדתה”!  

 

מחזון (של בקיאות) להגשמה – “מסע בקיאות” 

על הרקע הנ”ל פותח המפעל “מסע בקיאות”. אומץ כפרויקט לאומי ע”י האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך. זוהי תוכנית ליבה, תשתית ובסיס רב תחומי, למגוון זרמים ומגזרים. ל כ ו ל ם. המפעל מבוסס על שני כלים:

כלי ראשון: הספר “לגעת בפסוקים”. 

כלי שני: אפליקציית חידונים דרך האינטרנט. מכסים את כל הספר, וכן נושאים ממוקדים.  

הרעיון המכונן של “מסע בקיאות”: פשוט… קריאה בחברותות… מהספר “לגעת בפסוקים”. התוכנית בנויה “למחזורי חיים” כמקובל במוסדות חינוך ומסלולי הכשרה.

תוכנית 3 שנתית: מעבר על כל הספר, ב”מנת קריאה” של 2 עמודים לשבוע, 24  “מנות קריאה” בשנה, 72 “מנות קריאה” ב- 3 שנים. מול כל “מנת קריאה” ממתין לקורא, באינטרנט, חידון בקיאות.

תוכנית שנתית או סמסטריאליות: חלק מהתוכנית ה-3 שנתית. או נושא מיוחד, כגון “ערכים”, “חורבן/גלות/תקומה בתנ”ך”, ועוד.

 

אַחֲרִית דָּבָר (קהלת ז) – סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע (קהלת יב):

אין אומתנו אומה אלא בתורותיה(רבי סעדיה גאון – רס”ג, בָּבֶל, מספרו “אמונות ודעות”. חי בשנים 942-882).

התנ”ך הוא אלמותי. הוא “בית היוצר לנשמת האומה (על בסיס היצירה “המתמיד”, מאת המשורר ח. נ. ביאליק).

יהא התנ”ך מקור להשראה גם לאלה שחדל להיות עבורם מקור לסמכות (הסופר ע. עוז).

בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן (משלי). תהא בקיאות בתנ”ך אֶבֶן פִּנָּהּ (איוב) של “הבית”, של התַּרְבּוּת שלנו. לבית יש קומות רבות. כל אחד יוכל לבחור קומה מתאימה לו, כל עוד הבית עומד על בסיס יציב. 

וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם… לֹא יִבּוֹל (תהלים). תהא בקיאות בתנ”ך הגזע שלעֵץ הַדַּעַת“, של התַּרְבּוּת שלנו. לעץ ענפים רבים. כל אחד יוכל לבחור ענף מתאים לו, כל עוד העץ ניזון מגזע איתן. 

הבקיאות בתנ”ך היא עוגן, יתד אחיזה, אבן פינה, שורש וגזע.  

הבקיאות בתנ”ך בונה זהות, שייכות, חיבור. 

ולכך נועד הספר “לגעת בפסוקים” והמפעל “מסע בקיאות”.

תגובות