אתמול מד ההתרגשות שלי נסק לרקיע . אינני דתי ברם אדם מאמין . מאז שהשטן מקנן בגופי ( אני אביס אותו ב"ה ) יש לי דיאלוגים ליליים עם בורא עולם על דילמה : להיתחזק או להפסיק להאמין במחילה . אתם יודעים : הטורים שלי אופטימיים . גדושים באהבה . אהבת חינם . הפתיח ליכאורה מנותק מהמציאות ואני אסביר . ציבי חברי היקר והאהוב מזמין אותי לטקס הכנסת ספר תורה שניכתב לעילוי נשמת אחיו , אבי אלון ז"ל . ציבי הוא בנו של ר' דוד זצ"ל , קדוש , לא פחות . שנות דור ניהלתי דיונים רוחניים עם האיש הנעלה הלז . הערצתי את ר' דוד לא פחות . מה שחיבר אותי לציבי וכל מישפחת אלון… שיבעתיים . המכנה המשותף : ספר התורה הקדוש .
הכל החל בבר המיצווה של הנכד גיא . עלייה לתורה . בר מיצווה . בית הכנסת של ר' דוד . מעלה אותי לתורה בגין היותי לוי . זה לא היה אתמול . גיא סיים אתמול את מסלול הלוחמים ומסע הכומתה . ( איך שחולפת לה העת ) ברור לכם שציבי כבר בדרך . " על האש " לכל הפלוגה של גיא . אמרתי לכם : מישפחת אלון , צדיקים אחד אחד . לא פחות . ר' דוד הכי קרוב לכס הכבוד . ברם הצדקת גב' ליליאן . לא פחות . מגוננת כלביאה על גורייה . חרף האסונות שהעיבו על מישפחת אלון , הותירו את הצדקת כראש המישפחה העניפה , זקופה . לוחמת . מאמינה . מעצימה . כיאה למי " שניכפתה " עלייה המעמד המחייב. תבל"א ליליאן נערצת . אוהב אותך . טקס הכנסת ספר התורה ,אחד המעמדים היותר מרגשים במסורת היהודית . האבל על אבי ז"ל , עוצר לשעה קלה . ספר התורה שניכתב במיוחד לזיכרו של אבי , יוותר עימנו לעולם ועד . אבי גם זכה לפגישה מחודשת עם ר' דוד במקום השמור גם הוא לצדיקים . אבי הותיר אחריו אלמנה , תיקווה , אפופה בחמישה מלאכים קטנים . יתומים ( לא ניתפס ) ובמישפחה עניפה , תומכת ואוהבת . זהו הטקס היחידי ביהדות שניצבים , זה לצד זה , יגון וששון . עצבות ושימחה . תוגה ודיצה . דמע ואושר . נהי ועליזה . וכך הלאה והלאה .
אני מכיר את מישפחת אלון . אין אפשרות אלטרנטיבית . וכאן מישתלב בהיתרגשות שחוויתי , יעיש ביטון יבל"א (יו"ר המועצה הדתית לשעבר ) שניהל את הטקס הנעלה שכל כולו למען עילוי נישמתו של חתנו אבי ז"ל . יעיש , חברי היקר והאהוב , קרוב ליובל שנים , זיכה אותי במיצווה מעצימה וקדושה . ואני אסביר . ספר התורה נכתב בידיו של סופר סת"ם . הכל לזיכרו ועילוי נישמתו של אבי , שהושבה לבורא עולם בטרם עת . אך מעתה תיוותר עימנו לנצח , בזכות ספר התורה הקדוש . סיום כתיבת הספר נערך בביתו של המנוח . אין מרגש מזה . הפתעה מדהימה עבורי, . ציבי קורא לי ליעיש שזיכה אותי בבירכת החלמה . מנהל הטקס ,יעיש ביטון מושיב אותי בסמוך לרב וסופר הסת"ם ומזכה אותי בהוספת אות משלי , בספר התורה שכל כולו בעבור הנצחתו של חתנו , אבי . בחיל ורעדה . בחרדת קודש . בהיתרגשות חד פעמית . עמדתי במשימה בה זוכתי .
תודה ליעיש . לציבי ולכל מישפחת אלון . בתום כתיבת ספר התורה , יוצאת תהלוכה אנושית אוחזת את הספר ועושים דרכם אל ארון הדביר בבית הכנסת שם יונח , אחר כבוד , ספר התורה , שזה עתה תמה כתיבתו ( אתם מאמינים , גם לי יש שם אות ) . התהלוכה ארוכה ומיתמשכת . לצערי לא יכול להישתתף במיצווה . ניבצר מימני ליגמוע רגלית את הנתיב . אמה'מה . יש לי חבר יקר ואהוב , מה זה חבר… אח . קובי אוחיון . בצוותא אנו נוסעים בריכבו אט אט . מלווים בדרך לא דרך , את התהלוכה השמיימית . נחיל אנושי רב וארוך . שמח . עולז . שר . רוקד . . ספר התורה שכל כולו אבי מחליף ידיים . כולם רוצים להיות חלק מוחשי במיצווה הגדולה . ההקפות בשימחת תורה הם ההשוואה היחידה , לאשר צופות עיניי . תפילות מינחה ומעריב כבר בתוך בית הכנסת , בו שוכן מעתה הספר של אבי ז"ל . שאפו ענק ליעיש ביטון הצדיק , שזיכה את כולנו לחוש שותפים מלאים למה שניסיתי לתאר לכם במילים ספורות , זה עתה . סעודת המיצווה הישלימה חוויה של פעם בדור . בקולאז' המשלים את הטור שלי ועוצב ביד אומן ע"י חברתי האהובה , אירית מרק , תחזו בפריים אחד , בעבדכם בצוותא עם שלושה חברים שלי . חברים יקרים ואהובים : קובי אוחיון . ציבי אלון . יוסי גם את לשל בקסמייה אבוטבול . בפריים אחר , ציבי המאושר לופת את ספר התורה , שכתיבתו הושלמה זה עתה . אירית היצליחה לשלב בקולאז'
